למידה שיתופית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
ויקיזציה, עיצוב, הרחבה - יש עוד הרבה עבודה על הערך הזה... , תמונה |
||
שורה 1:
[[File:Amlanut.jpg|thumb]]
'''למידה שיתופית''' היא מושג שהיה קיים עוד לפני עידן ה[[אינטרנט]], והרבה לפני עידן הלמידה המתוקשבת. למושג זה חשיבות רבה בכל הדיסציפלינות ובמיוחד בחינוך, מאחר שהוא מתייחס ל[[אינטראקציה]] בין ה[[אינדיבידואל]] לסביבה. למידה שיתופית מאפשרת לכל לומד לבטא את עצמו בתוך קבוצה ומאפשרת לו ליצור קשרים חברתיים עם אותה קבוצה בו זמנית.▼
'''למידה שיתופית''' הינו תהליך בו קבוצה של לומדים מבנה ידע במשותף, על בסיס היכולות הייחודיות של כל משתתף ועל בסיס האינטראקציות בתוך הקבוצה.
למידה שיתופית יכולה להיערך בקבוצות קטנות מאד, (זוג הלומד
ללמידה שיתופית שני צדדים, האחד הוא השיתוף, כלומר השיתופיות והשוויונות בקבוצה, והשני הוא הלומד הבודד החבר בקבוצה שנשאר אחראי על תהליך הלמידה והתקדמות הקבוצה בהשגת מטרותיה. כל אחד משותפי הקבוצה הוא רכיב חשוב בתהליך ההתפתחות החברתית, הלימודית, והקוגניטיבית שלו ושל עמיתיו.▼
== רקע ==
▲
על מנת שלמידה שיתופית תהיה מוצלחת יש לוודא כי המשתתפים מבינים מהם יעדי הלמידה ומסכימים עם יעדים אלו. כל מטלה לימודית צריכה להיות מלווה בהוראות ברורות. במידה ומחלקים את ה[[כיתה (בית ספר)|כיתה]] או את הלומדים לקבוצות יש לוודא כי החלוקה היא לקבוצות הטרוגניות. כמו כן, יש להגדיר לוחות זמנים ברורים וסבירים המאפשרים ללומדים מספיק זמן על מנת להשלים כל מטלה.▼
== סוגי הלמידה השיתופית: ==
שורה 13 ⟵ 23:
===קבוצות הרכבה - Jigsaw===
אחד השימושים הפדגוגיים של למידה משותפת הוא "ג'
על פי המסופר, הראשון שהשתמש בשיטה למידה זו היה [[רבי חייא]] מחכמי ה[[תלמוד]], הוא חילק את בית מדרשו לשש קבוצות כנגד [[שישה סדרי משנה]], כל קבוצה קיבלה סדר אחד ולמדה אותו היטב ולאחר מכן לימדה כל קבוצה את הקבוצות האחרות את הסדר שלמדה, עד שכל בית המדרש ידע את כל הש"ס.▼
מימוש נוכחי לשיטה זו החל בשנות ה-70 של המאה ה-20. תלמידי הכיתה חולקו לקבוצות המונות כ-5 תלמידים (ארונסון, א' סטפאן, ק' סייקס, י' בלייני, נ' וסנאפ, מ 1978, מתוך ריץ, 1996). כל קבוצה מקבלת אותה משינה, את מטלת הלימוד מחלקים לחלקים כמספר חברי הקבוצה, על כל חבר בקבוצה מוטל חלק אחד של המשימה הלימודית הכוללת. בשלב השני מכנסים יחד מכל הקבוצות את כל התלמידים שקבלו חלק מסוים מהמטלה לקבוצת התמחות והם לומדים יחד את הקטע שלהם, על קבוצת ההתמחות לוודא שכל אחד מחבריה מבין ויודע את הקטע על כל הבטיו. אם יש צורך - ניתן להיעזר בתרגיל קבוצתי המפתח תקשורת בין אישית, הקשבה לאחר ומתן עזרה במסגרת קבוצתית (סלבין, 1986). התלמידים חוזרים לקבוצות האם שלהם ומתחילים בהוראת עמיתים, כך לומדים כל חברי הקבוצה את כל החומר.▼
לשיטה זו ארבעה שלבים:
* חלוקת הכיתה לקבוצות אם הטרוגניות של 4-5 תלמידים ומתן משימה לימודית כוללת וזהה לכל הקבוצות, המתחלקת למספר החברים בכל קבוצה.
שורה 45 ⟵ 60:
* כדי לדרבן את בני הזוג לשיתוף פעולה פורה, ניתן תגמול בסוף הלמידה לזוג ששיפר את הציון הראשוני, בדרך כלל נעשה על ידי העלאת הציון באופן משמעותי לשני בני הזוג (כהן, 1995).
=== שילוב בין למידה שיתופית
שילוב למידה שיתופית בסביבה מתוקשבת מהווה פריצת דרך בעידן מהפכת המידע מאחר שהוא מעצים את איכות הלמידה מרחוק ועשוי ומנוגד לטענות כי למידה מרחוק מחלישה את האינטראקציה של הלומד עם הסביבה עד כדי גרימה להתנתקות הלומד מהחיים החברתיים.
▲על מנת שלמידה שיתופית תהיה מוצלחת יש לוודא כי המשתתפים מבינים מהם יעדי הלמידה ומסכימים עם יעדים אלו. כל מטלה לימודית צריכה להיות מלווה בהוראות ברורות. במידה ומחלקים את ה[[כיתה (בית ספר)|כיתה]] או את הלומדים לקבוצות יש לוודא כי החלוקה היא לקבוצות הטרוגניות. כמו כן, יש להגדיר לוחות זמנים ברורים וסבירים המאפשרים ללומדים מספיק זמן על מנת להשלים כל מטלה.
▲למידה שיתופית יכולה להיערך בקבוצות קטנות מאד, (זוג הלומד בחברותא) אבל מקובל להתייחס ללמידה המתקיימת בין 5-8 לומדים עמיתים העובדים תוך שיתוף פעולה להשגת מטרותיהם במסגרת לימודית-חברתית-הומאנית.
▲ללמידה שיתופית שני צדדים, האחד הוא השיתוף, כלומר השיתופיות והשוויונות בקבוצה, והשני הוא הלומד הבודד החבר בקבוצה שנשאר אחראי על תהליך הלמידה והתקדמות הקבוצה בהשגת מטרותיה. כל אחד משותפי הקבוצה הוא רכיב חשוב בתהליך ההתפתחות החברתית, הלימודית, והקוגניטיבית שלו ושל עמיתיו.
▲אחד השימושים הפדגוגיים של למידה משותפת הוא "ג'יקסו" או "[[תצרף]]" המונח נלקח בהשאלה מ Jigsaw puzzle כלומר שיטה בה מחלקים את הנושא הנלמד למספר תחומי משנה, ומטילים על כל תת-קבוצה ללמוד תחום אחד, וללמד את כלל הקבוצה את התחום הזה. בשיטה זו נעשה שימוש ב[[הוראת עמיתים]].
▲על פי המסופר, הראשון שהשתמש בשיטה למידה זו היה [[רבי חייא]] מחכמי ה[[תלמוד]], הוא חילק את בית מדרשו לשש קבוצות כנגד [[שישה סדרי משנה]], כל קבוצה קיבלה סדר אחד ולמדה אותו היטב ולאחר מכן לימדה כל קבוצה את הקבוצות האחרות את הסדר שלמדה, עד שכל בית המדרש ידע את כל הש"ס.
▲מימוש נוכחי לשיטה זו החל בשנות ה-70 של המאה ה-20. תלמידי הכיתה חולקו לקבוצות המונות כ-5 תלמידים (ארונסון, א' סטפאן, ק' סייקס, י' בלייני, נ' וסנאפ, מ 1978). כל קבוצה מקבלת אותה משינה, את מטלת הלימוד מחלקים לחלקים כמספר חברי הקבוצה, על כל חבר בקבוצה מוטל חלק אחד של המשימה הלימודית הכוללת. בשלב השני מכנסים יחד מכל הקבוצות את כל התלמידים שקבלו חלק מסוים מהמטלה לקבוצת התמחות והם לומדים יחד את הקטע שלהם, על קבוצת ההתמחות לוודא שכל אחד מחבריה מבין ויודע את הקטע על כל הבטיו. אם יש צורך - ניתן להיעזר בתרגיל קבוצתי המפתח תקשורת בין אישית, הקשבה לאחר ומתן עזרה במסגרת קבוצתית (סלבין, 1986). התלמידים חוזרים לקבוצות האם שלהם ומתחילים בהוראת עמיתים, כך לומדים כל חברי הקבוצה את כל החומר.
== השפעותיה של הלמידה השיתופית ==
שורה 110 ⟵ 107:
* [http://www.geektime.co.il/start-learning-by-the-internet/ הכיתה המקוונת: ללמוד דרך האינטרנט], על האפשרות ללמוד וללמד באמצעות הרשת, מתוך geektime
* [https://www.youtube.com/watch?v=MuDLw1zIc94 Extra Credits: Gamifying Education] - סרטון הסבר על [[משחוק]] ב[[הוראה]] ותרומתו ללמידה שיתופית {{וידאו}}
* [http://doalogue.co.il/wiki/%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%AA_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94 קבוצת למידה בארגונים]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}[[קטגוריה:למידה|שיתופית]]
| |||