הבדלים בין גרסאות בדף "ניטל"

אין שינוי בגודל ,  לפני 6 שנים
מ
←‏טעמים: תקלדה
מ (←‏טעמים: תקלדה)
...ועל שאלת איש נכבד אה"ט (אדוני הטוב) יחי', אם נקח מועד לבאר המלות זרות השגורות בפי האספסוף אבל תכלה העת והן לא תכלנה. ואצלי יסוד המוסד: כל דבר שאינו מובא בתלמוד גדול וב[[הרי"ף]] ו[[הרמב"ם]] ו[[הרא"ש]] והטור לא אשיב עליהם דבר והצי דבר. כי המון עם לא בינות מכל אום ואום ממציאים ומאמינים מה שלבם חפץ. והנה לא נמצא בספרים הנזכרים שקראו ליל ארוכה בשם ניטל. ואפשר שעם הארץ היו מכנים ליל ארוכה בשם ניטל נאכט, בעבור שהיא בתכלית ארוכה וכבדה על האדם וחשבו לומר בשווערליכע נאכט (=לילה כבד). ובדו מלבם ניטל נאכט, ומלת ניטל מלשון נטל חול שאמר שלמה. או שרצו לומר עמפפאנג נאכט (=ליל הנטילה בגרמנית וביידיש) כי לשון זו רגילה על מילדתיהן... "איך הבי הייט איין קינד עמפפאנגן". והעתיקו הבורים בלשון ניטל, אשר בלשון המשנה והתלמוד פירושו נעמן (=לקחת) עמפפאנגן (=ליטול) וקראו ניטל נאכט. והוא כמו עמפפאנג נאכט ודעת לנבון נקל.
 
...ומה שכתב שאינם עוסקים בתורה בליל ארוכה, מעיד אני עלי שמים וארץ, אני, ורבותי, וחברי ותלמידי למדנו מעולם בליל זה כשאר לילות. ומה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? אנחנו בני ישראל נצטוינו והגית בו יום ולילה. ומאכילת שום לא שמעתי ולא ראיתי מאבותי ומאבוחומאבות אבותי. ועל דברות הראשונות אני חוזר: בכל אום ולשון בארץ ערב רב עלה אתם הנוהגים מנהגים הישרים בלבותם. זכור אני, בהיותי בילדותי ישבתי לכסא שופט צדק במדינת מעהרין, ראיתי נשים זקנות היו מקלפות שומין במספר שנות בניהם ובנותיהם הקטנים והניחו בתשעה באב על מצבות בבית הקברות. ומי יודע החלומות וההבלים שחלמו להם. וזה הדבר אשר דברתי, מי יובל לבאר ולפרש מלות ומנהגי חסרי דעת. לכן כלל גדול בתורה, מה שלא נמצא בתלמוד ובהרי"ף והרמב"ם כנ"ל אין לו יסוד ואין להשיב.}}
 
נימוק נוסף הוא כי יום [[ט' בטבת]], שחל בסמוך לחג המולד, מוזכר כיום צום ברשימה של כ-20 ימי צרה המופיעה בספר [[הלכות גדולות]]{{הערה|{{HebrewBooksPage|[[שמעון קיירא]]|הלכות גדולות, הלכות ט' באב|20341|מהדורת [[עזריאל הילדסהיימר]], חלק א', מקיצי נרדמים, ירושלים, תשל"ב, עמ׳ 397|460}}}} והועתקה ממנו ל[[שולחן ערוך]]. אולם בניגוד לשאר הימים ברשימה לא מובאת בשולחן ערוך סיבה לצום זה, אלא מצוין: "לא נודע איזו היא הצרה שאירע בו"{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תקפ|ב}}}}. מפרשים שונים כתבו שהטעם לצום הוא יום לידתו של ישו והוא לא נכתב במפורש מטעמי [[צנזורה עצמית]]: "ולפי זה מובן מדוע יראו רבותינו ז"ל לכתוב במפורש שגזרו תענית על יום ט' טבת".{{הערה|1=ם ברשימה לא מובאת בשולחן ערוך סיבה לצום זה, אלא מצוין: "לא נודע איזו היא הצרה שאירע בו"{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תקפ|ב}}}}. "תוספות חדשים" שם מציין שיום הולדתו של ישו חל באותה שנה בט' טבת ולכן גזרו תענית ביום זה. ראו גם הגהות והערות לטור ס' תק"פ, הוצאת מכון ירושלים, וראה עוד ב[http://www.xn--5dbfeqa2c3b.com/?page_id=985 מקורות לשיעור על ניטל וט' בטבת]}} עם זאת, לא ידוע על מנהג כלשהוא לצום בחג נוצרי זה.