תנועה מיישבת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 4:
מרבית היישובים החקלאיים היהודיים בארץ היו קשורים כבר בעת היוסדם לתנועות מישבות שמטרתן הייתה תמיכה והקמה של יישובים רבים. גם ביישובים המעטים שהתאגדו להקמת היישוב היחיד שלהם, נאלצו לפנות לתנועות מיישבות.
== במדינת ישראל ==
בפירושים לחוק המועמדים להתיישבות חקלאית, תשיהתשי"ג—1953{{הערה|{{חוק|2000984|חוק המועמדים להתיישבות חקלאית, התשי"ג—1953}}}}, כתוב:
# "מוסד מיישב" פירושו — הממשלה, ההסתדרות הציונית העולמית — הסוכנות היהודית לא"י, וכל גוף אחר העוסק ביישוב בני אדם על הקרקע, ושר החקלאות, בהודעה ברשומות, הכיר בו כמוסד מיישב לעניין חוק זה.
# "גוף התיישבותי ארצי" פירושו — גוף המארגן בני אדם להתיישבות חקלאית, ושר החקלאות, בהודעה ברשומות, הכיר בו כגוף התיישבותי ארצי לעניין חוק זה.
המונח תנועה מיישבת מקורו בגלגול של הקשר ההסטורי, ביחוד בהקשר הארץ ישראלי, בין תנועה חברתית להתישבות. בפועל, התארגנות להתישבות שאינה מוסד מיישב או גוף התיישבותי ארצי כלשון החוק לעיל, או פועלת מטעמם או באופן הנראה להם, תתקשה מאד להגשים את מטרותיה.
 
אחד התפקידים החשובים של התנועה המיישבת, כפי שגם עולה מהשם של חוק המועמדים להתיישבות חקלאית, תשיהתשי"ג—1953 שהוזכר קודם, הוא יצירת יישוב [[קיימות|בר קיימא]] מבחינת הרכב ה[[תושב]]ים. נושא זה, שהתחדד בהקשר של [[יישוב קהילתי#ועדת קבלה|ועדות הקבלה ליישובים הקהילתיים]], השפיע גם על צורות התישבות אחרות.
 
==ראו גם==