משק החלב בישראל – הבדלי גרסאות

הגידול בצריכת מוצרי חלב מייצור מקומי היה ב-2010 2.5%, בעוד הגידול באוכלוסייה נאמד ב-1.9%. כלומר, הצריכה לנפש של מוצרי חלב עלתה ב-0.6%. סך הצריכה השנתית לנפש בשנת 2010 נאמדת ב-176 ליטר, לעומת 175 ליטר בשנת 2009. התחום שרשם את הצמיחה הגדולה ביותר הוא קטגוריית המעדנים: 8% במעדני הפרי ו-7% במעדני הקרם. התחרות הרבה, המאפיינת את הקטגוריה, מסבירה את שיעור הצמיחה הזה. אף שהצריכה במונחי נוזלים עלתה ב-2.5%, הרי שהביקוש לחלב גולמי מייצור מקומי עלה ביותר מ-5%, זאת בשל הקטנת השימושים באבקות חלב מיובאות{{הערה|שנתון מועצת החלב לשנת 2010, (עמוד 44) [http://www.halavi.org.il/info/idb/idb_year/board-w2010.pdf]}}.

 

{{ערך מורחב|ערך=[[מחאת הקוטג']]}}

בחודש יוני 2011 קמה מחאה ציבורית אשר שמה על דגלה בין השאר את מחירי ה[[קוטג' (גבינה)|קוטג']] שעלו ב-45% בתוך שלוש שנים עד לכ-8 ש"ח. בעקבות הזינוק נפתחה קבוצת מחאה ב[[פייסבוק]] הקוראת להימנעות מקנייה של גבינת [[קוטג' (גבינה)|קוטג']]. הקבוצה זכתה לפופולריות גדולה במיוחד ומספר חבריה עלה על 100,000. הדבר הוביל לדיון ציבורי בנושא עליית מחירי המזון. הדיון עורר שאלות נוקבות ביחס לאופן תפקודו הכולל של משק החלב בישראל ובפרט העלה בחינה מחדש של הנושאים הבאים: