לוקיוס ליקיניוס לוקולוס – הבדלי גרסאות

[[תמונהקובץ:Lukullus wiki.png|שמאל|ממוזער|200px|[[פרוטומה]] של לוקיוס ליקיניוס לוקולוס במוזיאון [[ארמיטאז']]]]

הוא החל את שירותו כ[[טריבון#טריבון צבאי|טריבון צבאי]], ושירת ב[[מלחמת בעלות הברית]] ([[100 לפנה"ס|91]]-[[90 לפנה"ס|88 לפנה"ס]]) תחת פיקודו של סולה. ב-88 לפנה"ס, בהיותו [[קוואיסטור]], היה הקצין היחיד שתמך בסולה במסעו לכיבוש רומא. באותה שנה שירת תחת פיקודו ב[[מלחמת מיתרידטס הראשונה]], כינס צי מלחמה וסייע לו להסיר את ה[[הסגר ימי|הסגר הימי]] שהטילו אויביו על [[אתונה העתיקה|אתונה]] כדי למנוע ממנו העברת אספקה בדרך הים. ניצחון לוקולוס ב[[קרב טנדוס]], בו גברו אוניותיו על ציו של מיתרידטס, איפשר לסולה לחצות את [[הים האגאי]] ולעבור ל[[אסיה הקטנה]]. לאחר חתימת הסכם השלום נשאר לוקולוס באסיה, כדי לגבות את הקנסות שהטיל סולה על תושבי הפרובינציה המורדים. [[פלוטארכוס]] מספר, כי בניגוד לקשיחותו של סולה, נהג לוקולוס בערים המורדות "לא רק בנקיון-כפיים ובצדק, אלא אף בנדיבות-לב."‏‏{{הערה|1=פלוטארכוס, ב'-ד'.‏}}

לוקולוס שב לרומא בשנת [[80 לפנה"ס]], ושנה אחר כך, ב-[[80 לפנה"ס|79 לפנה"ס]], נבחר ל[[אידיל|איידיל קורולי]] יחד עם אחיו הצעיר ממנו [[מרקוס טרנטיוס וארו לוקולוס]].‏‏{{הערה|1=פלוטארכוס, א'.‏}} סולה הקדיש לו את זכרונותיו לאות חיבה, ואף מינה אותו [[אפוטרופוס]] לבנו [[פאוסטוס קורנליוס סולה|פאוסטוס]] לאחר מותו, ביטוי להעדפתו את לוקולוס על פני [[גנאיוס פומפיוס מגנוס|פומפיוס]].‏‏{{הערה|1=פלוטארכוס, ד'.‏}}

גם בשובו לרומא לא שקטו יריביו, וה[[טריומף (מצעד ניצחון)|טריומף]] שהיה ראוי לו נדחה ונערך רק בשנת [[70 לפנה"ס|63 לפנה"ס]]. במקום לשוב לפעילות פוליטית מלאה, פרש לוקולוס לחיי מותרות והוללות, או במילותיו של פלוטארכוס: "הוא פרש והתרחק מענייני המדינה, אם משום שראה שאין תקנה למחלתה וקשה לעצור בה, או, כמו שאחרים סבורים, משום ששבע תהילה ונטה לחיים קלים ומעודנים לאחר הריב והעמל הרב שלא באו לידי גמר יפה... ובאמת, בדומה לקומדיה של ראשונים, תחילתם של חיי לוקולוס היו עסקי-מדינה ופיקוד צבא, וסופם משתאות, סעודות, חבורות צוהלות בחוצות, מרוץ לפידים, וכל מיני שעשועים."‏‏{{הערה|1=‏פלוטארכוס, ל"ח-ל"ט.‏}}