פרשת חשבון הדולרים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
Field Worker (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''פרשת חשבון הדולרים''' היא כינוי ל[[עבירה]] על הוראות הפיקוח על מטבע בידי ראש הממשלה [[יצחק רבין]] ואשתו, שהובילה לפרישתו של רבין מראשות הממשלה בשנת [[1977]], בעקבות המלצת [[היועץ המשפטי לממשלה]] דאז, [[אהרן ברק]].
 
==הפרשה==
הפרשה החלה כאשר פרסם ה[[עיתונאי]] [[דן מרגלית]] פרסם ב[[עיתון]] "[[הארץ]]", ב-[[15 במרץ]] [[1977]], ש[[לאה רבין]], רעייתו של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[יצחק רבין]], מחזיקה חשבון [[דולר אמריקני|דולר]]ים בבנק "[[ניישנלNational בנקBank]]" שב[[ארצות הברית]], בניגוד להוראות הפיקוח על מטבע זר שהיו בישראל באותה עת. קיומו של החשבון הודלף על ידי יורם סתר, קצין הביטחון של שגרירות ישראל בוושינגטון{{הערה|{{וואלה!||מדליף "חשבון הדולרים" של לאה רבין - קצין הביטחון בשגרירות בוושינגטון|339442|22 בינואר 2003|}}}}.
 
החשבון, למעשה היו שניים, נפתח כחוק בעת שיצחק רבין כיהן כ[[שגריר]] ישראל בארצות הברית ונשא את שם שני בני הזוג. הממונה ("סרוגייט" בלשון הבנק) עליו היה פרופ' [[דוד נחמנסון]], דודה הניו-יורקי של לאה, שאף נהג להשמיד את מסמכי החשבון שנשלחו אליו מהבנק. החוק הישראלי חייב את סגירת החשבון עם סוף הכהונה כשגריר (בשנת [[1973]]), אולם בני הזוג המשיכו להחזיק בחשבון. בני הזוג טענו בתחילה כי מדובר בסכום זעיר, אולם לדברי מרגלית הבנק מסר נתונים הסותרים טענה זו. מאוחר יותר פרסם ה[[ניו יורק טיימס]] כי החשבון כלל 90 אלף דולרים שקיבל רבין עבור הרצאות בעת שכיהן כשגריר.
 
על עבירות מסוג זה נהוג היה להטיל [[קנס]] מנהלי, ללא העמדה לדין. [[משרד האוצר]] נטה לטפל באופן דומה גם במשפחת רבין, אך נתקל בהתנגדותו של [[היועץ המשפטי לממשלה]], [[אהרן ברק]], שהודיע על כוונתו להעמיד לדין את לאה ויצחק רבין{{הערה|1=[[זאב גלילי]], [http://www.zeevgalili.com/?p=244 אהרון ברק כמחולל " המפץ הגדול"], 16 בדצמבר 2005}}.
שורה 11:
באותה עת עמד רבין בראש [[ממשלת מעבר]], לאחר שהתפטר בדצמבר [[1976]] עקב משבר קואליציוני. בעקבות ההתפטרות הוקדמו [[הבחירות לכנסת]] ל-[[17 במאי]] [[1977]]. בהתמודדות הפנימית במרכז מפלגת העבודה שהתקיימה בפברואר ניצח רבין את [[שר הביטחון]] [[שמעון פרס]] ברוב קטן, ונבחר למועמד [[המערך השני|המערך]] לראשות הממשלה.
 
בעקבות פרסום הפרשה והמלצתו המפורשת של אהרן ברק, יצחק רבין "יצא לחופשה" מתפקידו כראש הממשלה (שכן לא יכול היה להתפטר מממשלת מעבר), פרש מהנהגת [[המערך השני|המערך]] (הוא הודיע על כך בשידור טלוויזיה ב־[[7 באפריל]]), ונתן לשמעון פרס להתייצב במקומו בראש הרשימה לקראת [[הבחירות לכנסת התשיעית]].
 
כתוצאה מכך נמנע ברק מהעמדת יצחק רבין לדין והסתפק בכתב אישום נגד אשתו. במשפט הוטל על לאה רבין קנס בסך 250 אלף [[לירה ישראלית|לירות]]. השופט [[דב לוין]] קבע אז כי "הכספים במטבע זר הוחזקו על ידי הנאשמת ונעשה על-ידה שימוש בהם במשך ארבע שנים רצופות ובמגוון של דרכים, שכל אחת מהן היא פסולה כשלעצמה". רבין שילמה את הקנס במאי 1977 בעזרת הלוואה מבן דוד שלה ומידיד המשפחה{{הערה|{{מעריב||רבין: דחיתי מאות פניות לסייע לי בתשלום הקנס|1980/11/25|00302}}}}.
שורה 17:
ב[[הבחירות לכנסת התשיעית|בחירות]] הפנה הציבור עורף למערך, והעניק את הניצחון ל[[הליכוד|ליכוד]] בראשות [[מנחם בגין]].
 
לאה רבין לא סלחה לאהרן ברק, ובהלוויתו של יצחק רבין אף סירבה ללחוץ את ידו{{מקור}}.
 
===הפרסום בל'אקספרס===
שורה 23:
 
==לקריאה נוספת==
* [[דן מרגלית]], '''ראיתי אותם''', [[זמורה-ביתן]], [[1997]], עמודים 14-18
 
== קישורים חיצוניים ==