פסיכותרפיה קצרת מועד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏פתיח: שינוי ההגדרה על דרך החיוב, כך שתסביר מה הדבר.
שורה 17:
לשיטת טיפול זו מתאימים מטופלים בעלי מוטיבציה גבוהה לטיפול, המסוגלים לחשוב במונחים של רגש, והמגיבים היטב להצעת [[פירוש (פסיכולוגיה)|פירוש]].
 
מטופלים שהמטפל מרגיש שתידרש עבודה ממושכת כדי שירצו בשינוי, כאלה עם מערכת [[הגנות]] נוקשה, עם העברות אינטנסיביות או עם חשש מהתפתחות של תלות, אינם מתאימים לטיפול. כמותם, לא מתאימים לטיפול גם חולים שעשו ניסיונות התאבדות חמורים, חולים התלויים בסמים או באלכוהול, חולים הסובלים מתסמינים טורדניים חמורים, תסמינים פוביים, או כאלו הנוהגים בדפוסים של [[actingהחצנת outהתנהגות]] ("Acting out"). גם חולים הסובלים מ[[דיכאון]] מז'ורי או מ[[הפרעות מן הספקטרום הפסיכוטי]] אינם מתאימים לטיפול.
במהלך הטיפול, על המטפל לזהות את תהליך ההעברה מוקדם ולתת פירוש לכל העברה שלילית. בשלב הבא, המטפל צריך לקשור את ההעברה ליחסים עם ההורים. תאריך הסיום של הטיפול נקבע מראש, אך אורך הטיפול שונה בין טיפול לטיפול, והחולים עובדים גם על תחושות האבל והכעס הקשורות לסיום הטיפול.