צבא בר כוכבא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←דמותו של בר כוכבא ורוח המפקד: הגהה |
|||
שורה 29:
על פי המקורות היהודים{{הערה|בבלי, יבמות ס"ב ב. קהלת רבה, פרשה י"א סעיף י'. מדרש בראשית רבה, פרשה ס"ה סעיף ג'}} לרבי עקיבא היו 24 אלף תלמידים, בפריסה רחבה בארץ ישראל, שמתו בטווח זמן קצר: בין פסח לשבועות, בשל שלא נהגו אחד בשני בכבוד{{הערה|[[בבלי, יבמות ס"ב ב]]}}. כבר מתקופת הגאונים הייתה מסורת מקובלת, שתלמידיו של ר"ע מתו בידי הצבא הרומי. [[רב שרירא גאון]] כתב "והעמיד רבי עקיבא תלמידים הרבה והיה שמדא [הריגה בידי המלכות] על התלמידים של רבי עקיבא"{{הערה|איגרת רב שרירא גאון מהדורת לוין, ע' 13}}. בשל מותם נקבעו החל מתקופת הגאונים, הלכות אבלות לאותה תקופת זמן בשנה, שדוגמתם קיימות רק על חורבן בית המקדש, בתקופה המכונה ביהדות "[[שלושת השבועות]]". [[רנ"ק]] אף הוא המשיך בגישה זו, שתלמידי רבי עקיבא מתו במרד{{הערה|"ולאחר שנכרתו תמו רוב תלמידיו בפולמוס האחרון של ביתר, נשארו הצעירים שבהם" - מורה נבוכי הזמן, עמ' 196}}.
רוב החוקרים כשמואל ספראי{{הערה|"נראים הדברים שיש לקבל כעובדה היסטורית כי תלמידיו של ר"ע מתו רובם ככולם בפורענות בימי מרד בר-כוכבא." ('''רבי עקיבא בן יוסף, חייו ומשנתו''', ספרית דורות, 1970, עמ' 28-27.)}}, אהרון אופנהיימר{{הערה|"קרוב לוודאי שהמעשה במותם של עשרים וארבעת אלפי התלמידים של רב-עקיבא אינו עוסק בתלמידים במובן הרגיל של המילה – אין איש מקרב חכמים שהיו לו תלמידים כה רבים – אלא בלוחמים שהשתתפו במרד בהתאם לקריאתו של רבי עקיבא." ('''מרד בר-כוכבא''' (עורך אהרון אופנהיימר), מרכז זלמן שזר, תש"ם, ע' 15)}} ואף שמואל אברמסקי{{הערה|"שאין זה כמובן מן הנמנע, שהמדובר הוא בהשמדתם של תלמידים בזמן המרד" ('''בר-כוכבא נשיא ישראל''', הוצאת מסדה, 1961, עמ' 134-133)}} מקבלים את גירסתו של רב שרירא גאון, כי תלמידיו של רבי עקיבא, השתתפו במרד בר כוכבא ומתו במלחמה. כך גם סברו הרב [[צבי יהודה קוק]], ותלמידו הרב [[משה צבי נריה]], שהביאו מקורות נוספים בתלמוד לכך שרבי עקיבא ותלמידיו תמכו ואף השתתפו במרד, ונרדפו גם לאחר שדוכא. כך המנהג בימי הספירה שלא לעשות מלאכה לאחר השקיעה, בשל שתלמידי רבי עקיבא נקברו לאחר השקיעה{{הערה|[[s:טור אורח חיים תצג|טור אורח חיים תצג]], בשם רב האי גאון}}, קשור אף הוא למרד, על פי הרב נריה. כיוון שהרומאים אסרו להביא את הרוגי ביתר לקבורה, הקבורה הייתה צריכה להתבצע בחסות החשיכה, בכדי שהרומאים לא יבחינו בכך.{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/emunat/41/04101.htm האבלות בימי הספירה על מות תלמידי רבי עקיבא], באתר דעת}} מיעוטם של החוקרים כמו גדליה אלון{{הערה|"אלא שכל עצמה של המסורת מלמדתנו, לאחר העיון, שמיתתם של תלמידי ר"ע ה'ראשונים' אירעה לפני מלחמת בר-כוכבא".}}
עניין זה של תומכי רבי עקיבא שהתגייסו לצבא בר כוכבא, מתאים לממצאים הארכאולוגיים שמגלים צבא וחיילים שענייני הדת לא זרים להם, ועם עדויות התלמוד שחיילי בר כוכבא הניחו תפילין ואף נלחמו איתם{{הערה|"אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן: ארבעים סאה קצוצי תפילין נמצאו בראשי הרוגי ביתר." (בבלי, גיטין נז ב)}}. על כל פנים אם אכן נכונה ההנחה שתלמידיו של בר כוכבא, שאופנהיימר רואה בהם כדוגלים במשנתו המדינית של רבי עקיבא, ולאו דוקא כתלמידים חכמים של בית המדרש, התגייסו בהמוניהם לצבא בר כוכבא. יש בדבר להעיד כי היו בצבא בר כוכבא לפחות 24,000 איש, וגם יש בכך עדות על איכות הלוחמים, ועל התמיכה העממית הרחבה שזכה צבא זה בקרב העם. כמו גם על התקוות המשיחיות שעורר מרד זה.
| |||