חג ההתגלות – הבדלי גרסאות

'''חג ההתגלות''' או '''הלילה ה-12''' הוא חג [[נצרות|נוצרי]] המציין את התגלותו של [[אלוהים]] בצורת אדם, בדמותו של [[ישוישוע]], בפני [[שלושת האמגושים]].

מקור השם במילה היוונית אפיפניה (επιφάνεια) שמשמעותה התגלות. החג נחוג במערב ב-[[6 בינואר]], שנים עשר ימים לאחר [[חג המולד]], ומקורו ב[[נצרות אורתודוקסית|נצרות האורתודוקסית]]. ב[[ארץ ישראל]] נוהגים ה[[נצרות אורתודוקסית|אורתודוקסים]] לחגוג את האירוע בטבילה ב[[נהר הירדן]], ליד המקום בו הוטבל [[ישוישוע]] על ידי [[יוחנן המטביל]] באזור [[קאסר אל יהוד]]. האירוע נערך ב-[[18 בינואר]] לפי [[הלוח הגרגוריאני|לוח השנה המקובל]], שהוא ה-6 בינואר לפי [[הלוח היוליאני|לוח השנה היוליאני]] הנהוג בכנסייה האורתודוקסית.

עד [[המאה ה-6]] נהגו ב[[ארץ ישראל]] לחגוג את [[חג המולד]] ביום חג ההתגלות. אחרי [[ועידת כלקדון]], במסגרת המאבק ב[[מונופיזיטיזם]], רצו להדגיש כי ל[[ישוישוע]] שני טבעים. בחג המולד חגגו את היוולדו בשר ודם ובחג ההתגלות את הוולדו כאל. כנסיית ירושלים, בה היו מונופיזיטיסים ו[[אוריגנס|אוריגניסטים]] המשיכה לחגוג את חג המולד ב-6 בינואר עד אחרי שנת [[560]]. ב-560 קבע [[יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית]] כי את חג המולד יש לחגוג ב-25 בדצמבר, אולם חלפו שנים מספר עד שהשינוי הוטמע.