החזית לשחרור לאומי של אלג'יריה – הבדלי גרסאות

בשנת 1954 התחולל [[קרב דיין ביין פו]] בוייטנאם, במהלך מלחמת הודו-סין הראשונה. בקרב עקוב מדם זה נחלה צרפת הקולוניאלית כישלון חרוץ מול המורדים המקומיים. התבוסה הובילה לעזיבת הצרפתים את וייטנאם. ההתרחשויות ההיסטוריות ודעת הקהל העולמית נתנו רוח גבית לאלג'יראים רבים לא להסתפק רק ברפורמות, אלא לדרוש עצמאות מלאה מצרפת. כך הוקמו תנועות רבות בתחילת שנות ה-50 של המאה העשרים, שמטרתן הייתה השגת העצמאות. אחת מהן היא המועצה המהפכנית לאחדות ופעולה (CRUA-Comité révolutionnaire d'unité et d'action), שמטרתה הייתה לאחד את כל המיליציות האלג'יראיות נגד צרפת. CRUA הורכבה מבכירים שהיוו את ששת הראשים ההיסטוריים של FLN: קארים בלקאסם, מוסטפא בן בולאיד, לארבי בן-מהידי, מוחמד בודיאף, רבאח ביטאט ודידוש מוראד.

CRUA החליטה ב-10 באוקטובר 1954 להנהיג מרד נגד השלטון הצרפתי, שיצא לפועל ב-1 בנובמבר באותה שנה (יום זה כונה יום כל הקדושים האדום). CRUA שינתה את שמה לחזית לשחרור לאומי, FLN.

 

בשנה זו הייתה עדיין האחיזה הצרפתית באלג'יריה חזקה מאוד, ומיליון מתנחלים מצרפת התגוררו באלג'יריה. מתנחלים אלו הפכו ליעד להתקפות מצד FLN. פעולות הגרילה שבוצעו נגד השלטונות הצרפתיים וכנד המתיישבים הצרפתים הפכו למלחמה של ממש. הסלוגן שליווה את המלחמה היה "מהפכה אלג'ירית, עם במלחמה נגד הברבריות הקולוניאלית". עצם השימוש של FLN באלימות הראה שינוי מפעולות ההתנגדות הלא אלימות הקודמות, כמו של האיחוד הדמוקרטי של המניפסט האלג'יראי (UDMA-Union démocratique du manifeste algérien) שהונהג על ידי פרחאת עבאס, של התנועה הלאומית האלג'יראית (MNA- Mouvement national algérien) של מסאלי חאג', ושל אגודת העולמא המוסלמים האלג'יראים. בשנת 1955 פרחאת עבאס הצטרף לFLN במלחמתו בצרפתים.