תפילת ערבית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון
מ ביטול גרסה 16372556 של 37.142.90.26 (שיחה), שחזור
שורה 2:
[[קובץ:JaffaMaariv.jpg|שמאל|ממוזער|270px|[[מניין]] תפילת מעריב בחנות ב[[שוק הפשפשים (יפו)|שוק הפשפשים ביפו]] ([[תל אביב]])]]
[[קובץ:The Western Wall at night.jpg|שמאל|ממוזער|270px|תפילת ערבית ב{{ה|כותל המערבי}}]]
'''תְּפִלַּת עַרְבִית''' או '''מַעֲרִיב''' היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בערלבערב ביןלאחר הערביים מתאים לתפילת מנחה,[[צאת אך אין קרבן המתאים לתפילת ערביתהכוכבים]]. המקבילההתפילה שניתנתמורכבת לתפילתמשני ערביתחלקים היאעיקריים, הקטרת[[קריאת החלביםשמע]] והאיבריםו[[ברכות מהקורבנותקריאת שהוקרבושמע|ברכותיה]] ביום.ו[[תפילת לכןשמונה זמנה בלילהעשרה]], החלוכן מהפיוט ב[[צאתעלינו הכוכביםלשבח]], כעשריםשאותו דקותנוהגים לאחרלומר [[שקיעתבסוף החמה]]כל אחת מתפילות היום.
 
==יסודה של תפילת ערבית==
המסורת מייחסת את קביעת תפילת ערבית ל[[יעקב אבינו]]. ב[[ברייתא]] המקשרת בין התפילות לקורבנות, קורבן תמיד של שחר מתאים לתפילת שחרית וקורבן התמיד של בין הערביים מתאים לתפילת מנחה, אך אין קרבן המתאים לתפילת ערבית. המקבילה שניתנת לתפילת ערבית היא הקטרת החלבים והאיברים מהקורבנות שהוקרבו ביום. לכן זמנה בלילה, החל ב[[צאת הכוכבים]], כעשרים דקות לאחר [[שקיעת החמה]].
 
שלא כמו תפילות [[שחרית]] ו[[תפילת מנחה|מנחה]], חובת [[תפילת עמידה]] של ערבית הוטלה במחלוקת בתקופת ה[[משנה]] וה[[תלמוד]]. ב[[מסכת ברכות]] ב[[משנה]] (דפים כז-כח) מובאת מחלוקת [[תנאים]] לגבי החיוב שבתפילת ערבית, שם נאמר: "תפילת הערב אין לה קבע". [[רבי יהושע]] סבר כי תפילת ערבית היא רשות, ואילו [[רבן גמליאל דיבנה]] סבר שהיא חובה. מחלוקת זו גרמה בסופו של דבר להסרת רבן גמליאל מכס הנשיאות ולהעלאתו של [[רבי אלעזר בן עזריה]]. בעקבות זאת נחלקו אמוראים כמי ההלכה. על פי המפורש שם בתלמוד הכוונה היא שערבית אינה חיוב גמור אלא נדחית מפני מצוות אחרות.<!-- דרוש מקור, אני מכיר שמסקנת התלמוד הוא שהתפילה היא רשות -->