לאה מירון-כצנלסון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 2:
 
== ביוגרפיה ==
לאה נולדה ב-1888 בבוברויסק שברוסיה לאברהם וציפורה מירון. היתה פעילה במפלגת [[פועלי ציון]]. במסגרת פעילותה הציונית הכירה פעילים אחרים שליוו אותה בהמשך דרכה כמו [[שרה שמוקלר]], [[רחל כצנלסון]] אשתו של [[זלמו שז"ר]], [[בתיה ברנר]] אחותו של [[יוסף חיים ברנר]]) ו[[בתיה שיין]] וכמובן את [[ברל כצנלסון]] בו התאהבה.
 
עלתה לארץ ב-[[1909]] במסגרת [[העלייה השניה]]. תחילה עבדה בבן שמן ולאחר כשנה הצטרפה ל"קבוצת בוברויסק" ב[[חוות כנרת]] שם הובילה את עבודת גן הירק{{הערה|תוצרת גן הירק נמכרה בטבריה והתמורה שימשה את אנשי החווה}}. בחווה הביטה בקנאה בהתחממות היחסים בין ברל אהובה לבין שרה שמוקלר אך שיתפה פעולה ואף פינתה את חדרה המשותף עם שרה כשהזוג רצה להתבודד. גם כששרה עברה לטפל בחולים ב[[יסוד המעלה]] שמרה איתה על קשר ובמאי [[1919]] מיהרה לבית החולים בצפת לסעוד אותה והחזיקה אותה בידיה כששרה נפטרה.
 
לאחר פטירתה של [[שרה שמוקלר]] ב-[[1919]] התהדקו שוב היחסים בינה לבין ברל והם חיו כזוג על אף שלא התחתנו רישמית. מאחרתחילה וברלחיה פעללאה במרכזבין הלכהחוות לאהכנרת ליפו עד שהחליטה לעזוב את החווה. תחילה אחריוגרו ועברהבשכונת למרכזעג'אמי וגרהביפו עםואחר ברלעברו בל[[רחוב מאז"ה]] 65 ב[[תל אביב]]. בתקופה זו הייתה ממייסדי [[הסתדרות העובדים הכללית]] וייסדה [[משק פועלות]] ב[[שכונת בורוכוב]] ב[[גבעתיים]] וניהלה אותו במשך שנים רבות. הייתה חברת הוועד המרכזי של ההסתדרות ב 1920.
 
לאחר מותו של ברל ב-[[1944]] הייתה בין הפעילים לשימור מורשתו של ברל (למשל היתה חברת הנהלת הקרן להקמת בית מדרש למדריכי נוער ופעילי התנועה על שם ברל כצנלסון{{הערה|1={{דבר||בית מדרש למדריכי נוער ופעילי התנועה ע"ש ברל כצנלסון|1944/09/11|00113}}}})