לאה מירון-כצנלסון – הבדלי גרסאות

עלתה לארץ ב-[[1909]] במסגרת [[העלייה השנייה]]. תחילה עבדה בבן שמן ולאחר כשנה הצטרפה ל"קבוצת בוברויסק" ב[[חוות כנרת]] שם הובילה את עבודת גן הירק{{הערה|תוצרת גן הירק נמכרה בטבריה והתמורה שימשה את אנשי החווה}}. בחווה הביטה בקנאה בהתחממות היחסים בין ברל אהובה לבין שרה שמוקלר אך שיתפה פעולה ואף פינתה את חדרה המשותף עם שרה כשהזוג רצה להתבודד. גם כששרה עברה לטפל בחולים ב[[יסוד המעלה]] שמרה איתה על קשר ובמאי [[1919]] מיהרה לבית החולים בצפת לסעוד אותה והחזיקה אותה בידיה כששרה נפטרה.

 

 

בתקופה חייה המשותפים עם ברל (1920-1944) קיבלה לאה את חשיבות תפקידו של ברל כמנהיג פועלים, נרתמה לשרותו ובדרך כלל ויתרה על עצמאות דרכה. בסוף ימיו היה חולה ולאה סעדה אותו. מתוך הבנה לאהבתו של ברל לשרה הסכימה לאה שברל יקבר ליידה.