בנייה בלתי חוקית בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1 |
אינפוג'נקי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 4:
במדינת ישראל כ-100 אלף מבנים בלתי חוקים, שמרביתם בנויים על אדמות המדינה ורובה ככולה במגזר הערבי.{{הערה|1=[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3831233,00.html אדמה אדמתי - אחמד טיבי ודוד רותם]}} הבנייה הבלתי חוקית נעשית לרוב בעיקר ב[[נגב]], ביישובי ה[[מיעוטים]] ב[[המשולש |משולש]] ובצפון, ובערים המעורבות [[רמלה]], [[לוד]] ו[[ירושלים]], וכן ב[[מושב]]ים וב[[קיבוץ|קיבוצים]]. בנוסף מתקיימת בנייה פלסטינית לא חוקית מסיבית בשטחי C, ובנייה ב[[מאחזים]] בלתי מורשים בתחומי [[יהודה ושומרון]]. לבנייה הבלתי החוקית יש השפעה גדולה על הפרישה הגאוגרפית הערבית בישראל. הפרישה הערבית, אשר לא התרחבה במשך עשרות ומאות שנים בכל תקופת האימפריה העות'מאנית, "עוברים מהפכה שאין לה אח ורע במזה"ת ואולי בעולם כולו" (הגאוגרף פרופ' [[ארנון סופר]]). המהפכה מתרחשת בעיקר בשל ריבוי טבעי גבוה, בנייה נמוכה, שחיתות ברשויות הערביות, שאיפה פוליטית להשתלטות על קרקעות, בעלות פרטית על קרקעות וחוסר נכונות להפשירן ועוד.
ראוי לציין כי הבנייה הבלתי חוקית מתבצעת גם מצידם של מתנחלים יהודים בשטחי יהודה ושומרון.
==בירושלים==
שורה 15 ⟵ 16:
==הנגב==
[[קובץ:Unrecognized demolished house1.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הריסות בית שנבנה ללא [[היתר בנייה]] ב[[כפר בלתי מוכר|כפר הבלתי מוכר]] אלגרין שב[[נגב]], ינואר 2008]]
בנגב קיימת בנייה בלתי חוקית בהיקפים נרחבים ביישובים ה[[בדואים]] הבלתי חוקיים. באזור הנגב נכון לשנת 2011 ישנן כאלף פזורות בדואיות עם למעלה מ-64,000 בתים, ובכל שנה מוסיפים 2,200 מבנים חדשים. מן הראוי לציין שבשל המורשת הבדואית אין מסורת של בנייה סדורה ורישום בירוקרטי ברשויות השונות. קשה להעריך את גודל השטחים שהבנייה הבדואית גוזלת, עם זאת ידוע כי תושבי הפזורה בצפון הנגב מונים כשישית מאוכלוסיית תל־אביב אך מחזיקים בשטח הגדול לפחות פי 12 משטח תל־אביב. הבדואים כבר לא מתפשטים רק בנגב, הם גולשים עכשיו ממערב לבאר־שבע ומתקרבים להר חברון. הם גם יורדים מדימונה וגולשים לכיוון מדבר יהודה. הם תפשו מרחבים גדולים ליד רתמים ורביבים ומתקרבים עד לרצועת עזה. הם השתלטו על שטחים בנגב המרכזי ליד מצפה רמון, ואף מתקרבים אל אזור המרכז. באזור רחובות וראשון־לציון קמו בשנת 2010 כ-66 התנחלויות בדואיות. בפזורה הבדואים תופשים שטחים עצומים.{{הערה|{{ערוץ7|בני טוקר|"הבדואים מתקרבים לתל אביב"|217597|29 במרץ 2011}}}}{{הערה|1=[http://web.hevra.haifa.ac.il/~ch-strategy/images/publications/goldberg_commission.pdf בעקבות ועדת גולדברג - האם איבדה ישראל את הנגב הצפוני? - ארנון סופר, קתדרת חייקין לגיאואסטרטגיה]}} לשם המחשה: מדינת ישראל כולה יושבת על 20 מיליון דונם, אך מתוכם רק 2 מיליון דונם מוקצים לבנייה - ורובם כבר תפושים. לעומת זאת, היקף השטח שהבדואים תובעים לעצמם מגיע עד למיליון דונם - כמחצית מהשטחים המוקצים לבנייה בישראל. למעשה, הבדואים מונים כ־2 אחוזים מתושבי המדינה אך תופשים יותר מ־10 אחוזים משטחה שמצפון לב"ש, ומדי יום הולכים ותופשים חלק ניכר יותר בקצב הולך וגדל.{{הערה|1=[http://data.jsc1.org/pr/articles/GilBringer.bedwim.pdf פתרון לכל פולש - גיל ברינגר - מקור ראשון]}} בתים אלו בנויים, ברובם, ב[[כפר בלתי מוכר|כפרים בלתי מוכרים]].
==יהודה ושומרון==
שורה 39 ⟵ 40:
השופטת [[מרים נאור]] הציעה: "לטעמי, כדאי במקרים רבים כשנשקלת השאלה האם 'להכשיר' בניה בלתי חוקית שחברי מוסד התכנון יציגו לעצמם תחילה את השאלה – בהנחה שאין בניה בלתי חוקית שהכשרתה מתבקשת, האם, מבחינה תכנונית היה מקום לאשר את התוכנית אם לאו. בחינה זו רואה כביכול את השטח 'כאילו' לא קיימת בו כל בניה בלתי חוקית. על בחינה זו אמונים חברי מוסדות התכנון. אם התשובה היא בשלילה, דהיינו שאין התוכנית ראויה, תהא הנטייה שלא להכשיר את הבניה הבלתי חוקית ולא לאשר את התוכנית"{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/09/570/090/c15/09090570.c15.htm עע"ם 9057/09], סעיף 30}}.
==ביקורת על הריסת בתים במגזר הערבי==
אירגוני שמאל וזכויות אדם מתנגדים לאקט הריסות הבתים בטענה שמדובר בעבירה על זכויות אדם בינלאומיות, ושהעיקרון המנחה את המדינה הוא אתנוצנטרי לאומני. לטענת [[הוועד הישראלי נגד הריסת בתים]], הריסות בתים נתפסות כפעולות שמטרתן להשתית את הכיבוש ולייהד את השטח.
==ראו גם==
| |||