זיארה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←אטימולוגיה: תקלדה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''זיארה''' ([[ערבית]]: <big> '''زِيارة '''</big>, פירוש מילולי: ביקור, מקום פגישה) היא [[עלייה לרגל]] שמבצעים ה[[אסלאם|מוסלמים]] לאתרים שאינם ה[[כעבה]] ב[[מכה]], שעלייה לרגל אליה מכונה [[חג']]. האתרים לזיארה קשורים לחייו של הנביא [[מוחמד]], [[אלצחאבה|מלוויו]], צאצאיו ודמויות חשובות אחרות ב[[היסטוריה]] האסלאמית, כדוגמת [[האימאם השיעי|האימאמים השיעים]], והקדושים ה[[סופיות|סופים]]. האתרים השונים כוללים [[מסגד]]ים, [[קבר]]ים, ומקומות בהם התרחשו קרבות מפורסמים. הזיארה נפוצה במיוחד בקרב ה[[שיעה]], ו[[סונים]] רבים רואים בה כפירה ו"סגידה לקברים".
בנוסף לתיאור ביקור במקום קדוש, משמשת המילה זיארה גם לתיאור ביקור כלל.
==אטימולוגיה==
שורה 20 ⟵ 22:
===בסונה===
[[תמונה:Haram emamzadeh saleh.jpg|ממוזער|250px|שמאל|עיצוב הפנים של האמאזאדה סאלח בטהראן]]
באסלאם הסוני (ולא רק בקרב הסלפים והוהאבים) נאסר להשוות את טקס העלייה לרגל למכה, לטקס הזיארה זאת כדי לא לפגוע בייחוד הדתי וקדושת הכעבה. מבחינה דתית, הטקס הייחודי אך ורק לכעבה הוא טקס הטואף, שבו על המאמין לבצע שבעה סיבובים סביב הכעבה. בכעבה ניתן גם להקריב [[קורבן|קורבנות]] ולידור נדרים. בפועל, שני הטקסים האחרונים קיימים גם בטקס הזיארה, זאת משום אמונת אנשים רבים כי טקסים אלו יכולים להוות תחליף החוסך זמן וכסף, בהשוואה לביצוע העלייה לרגל למכה. ביצוע טקסים אלו שלא במכה פורש על ידי חכמי ההלכה הסונים כפגיעה ישירה באופי הדתי המיוחד לכעבה. לטענת חכמי ההלכה, האסלאם
מהסיבות שתוארו לעיל, מרבית ה[[חדית'|מסורות]] הסוניות מגנות את טקס הזיארה ומשוות אותו לפולחן אלילים. קיימת למשל מסורת האומרת כי "אלוהים מקלל את האנשים אשר עשו את הקברים כמו מסגדים". חלק מחכמי ההלכה ייחסו למוחמד את האמירה כי "אין לבקר אלא בשלושה [[מסגד]]ים, מסגד [[הכעבה]], [[מסגד הנביא]], ו[[מסגד אל-אקצא]]", כאשר המסורת בבירור נועדה לצמצם את הזיארה רק לשלושת המסגדים.
| |||