מעין קרת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 8:
בראשית הקריירה שלה המראה ה[[ג'ינג'י|אדמוני]] שלה היה באופנה, הדבר הוביל לנסיקתה המהירה. בתקופת שהותה במילאנו, ה[[קמפיין פרסומי|קמפיין]] הגדול הראשון שלה, היה לבגדי ההיריון של "פארנטל".
 
קרת התפרסמה כשסגרה את [[תצוגת אופנה|תצוגותיו]] של [[איב סן לורן]], אחרי שנים רבות בהן הוא לקח דוגמנית אחרת. היא עשתה לו קמפיין איפור וכונתה בפי כלי התקשורת ה[[מוזה]] שלו. היא השתתפה בתצוגות אופנה של [[קרל לגרפלד]], ניקול מילר, [[ז'אן פול גוטייה]], דרי ואן נוטן, שאנטל תומאס, אונגרו, מריתה ופרנסואה ז'ירבו, [[מארק ג'ייקובס]], [[יוז'י ימאמוטו]], פאקו רבאן, רומאו ג'יג'לי, [[רוברטו קוואלי]], לוליטה למפיקה, קתרין הנט, כריסטיאן לקרואה, פלשו אה-למונז, [[דונה קארן]], רוברטו ורינו ו[[קלווין קליין]]. היא הצטלמה לכתבות אופנה ושערים למגזינים הבאים: "[[ווג]]", "[[Elle]]", "דפש מוד", "[[קוסמופוליטן]]", "[[הארפרס בזאר]]", "סבנטין", "גלאמור", "בלינק" ו"מארי קלייר". בין הצלמים עימם עבדה היו ג'יל בן-סימון, מייקל תומפסון, פטריק דה מרשלייה, ניק נייט ומריו טסטינו. קרת כיכבה בקמפיינים עולמיים רבים, רבים מהם לשיער, בהם ל[[לוריאל]], קליירול, טריומף, ג'ודית ליבר, [[בנטון]], פנטן, שוורצקוף, ג'ון פרידה ו[[לקוסט]]. בגיל 22 (בשנת 1998) קרת שבה להתגורר בישראל.
 
בשנת 2003 ראה אור ב[[הוצאת ידיעות אחרונות]] ספרה של קרת "הנשים היפות", שמאגד ארבעה עשר [[מונולוג]]ים של דוגמניות, שחקניות ורקדניות, מהארץ ומהעולם על הפרעות אכילה. הספר נותן מבט רחב על תופעה חברתית. קרת חשפה בספר גם את ה[[אנורקסיה]] ממנה סבלה בהיותה דוגמנית.