תמחיר – הבדלי גרסאות

בתחילת [[המהפכה התעשייתית]], עיקר ההוצאות במפעל היו [[הוצאה משתנה|הוצאות משתנות]], כחומרי גלם ושכר עבודה, ששולם עלפיעל פי רוב לפי תפוקה. הדבר הקל על בעלי מפעלים לקבוע את מחיר המוצר, והחלטות היצור היו פשוטות יחסית. עם הזמן, עלתה מידת השימוש במיכון, גדל הצורך בשטחי ייצור ואיחסון, וגדל חלקן של ה[[עלות קבועה|עלויות הקבועות]]. תהליך זה הצריך שיפור בזרימת המידע, הן בניהול השוטף והן בהחלטות על התרחבות המפעל. התמחיר, שתפקידו העיקרי הוא קביעת עלות הייצור, התפתח עם השנים והפך לחלק בלתי נפרד מתהליך הייצור. במאה העשרים עלה עוד יותר משקלן של העלויות הקבועות, ופעילויות שבעבר לא היו קיימות, כמו [[מחקר ופיתוח]], הנדסה ותחזוקה, רווחת עובדים ועוד, נוספו למכלול ההוצאות.