אקסיומה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: על ידי
שורה 12:
דרישה סבירה נוספת היא דרישת ה[[שלמות]], כלומר הדרישה שבאמצעות מערכת האקסיומות של תורה כלשהי ניתן יהיה להוכיח או להפריך כל טענה שניתן לנסח במסגרת תורה זו. [[משפטי האי-שלמות של גדל]] מוכיח שבכל מערכת עשירה מספיק של אקסיומות לא ניתן לקיים דרישה זו מבלי לוותר על דרישת העקביות.
 
המפגש הראשון (ופעמים רבות גם האחרון) של התלמיד עם מערכת אקסיומטית נעשה במסגרת לימודי ה[[גאומטריה]]. האקסיומה המפורסמת במסגרת זו היא [[אקסיומת המקבילים]]. הניסיונות להוכיח אקסיומה זו על- ידי יתר האקסיומות של ה[[גאומטריה]] הביאו ליצירתה של [[גאומטריה לא-אוקלידית]]. פריצת דרך זו הראתה שהאקסיומות אינן בגדר טענות "מובנות מאליהן", אלא ניתן להחליף אקסיומה אחת באחרת, ובכל זאת לקבל מערכת אקסיומות עקבית.
 
אף שרעיון האקסיומה הוא מאבני היסוד של המתמטיקה, התפתחו ענפי מתמטיקה רבים ללא ביסוס אקסיומטי כלל, או עם בסיס אקסיומטי רופף. בשלהי [[המאה ה-19]] ובתחילת [[המאה ה-20]] עסקו המתמטיקאים באינטנסיביות בביסוס אקסיומטי של המתמטיקה, ונבחנו היטב מערכות האקסיומות שבבסיס ה[[גאומטריה]] ([[מערכת האקסיומות של הילברט]]), ה[[אריתמטיקה]] ([[מערכת פאנו|האקסיומות של פאנו]]) ו[[תורת הקבוצות]] ([[תורת הקבוצות האקסיומטית|האקסיומות של צרמלו-פרנקל]]). רק בשנת [[1933]] ניתן בסיס אקסיומטי ל[[תורת ההסתברות]] ([[אקסיומות ההסתברות|האקסיומות של קולמוגורוב]]).