נבואה המגשימה את עצמה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''נבואה המגשימה את עצמה''' היאאפשר תופעהלאתר שהגדירכבר ב[[ספרות]] של [[יוון]] ושל [[הודו]] העתיקות, אבל את המונח עצמו הגדיר הסוציולוג [[רוברט ק. מרטון|רוברט מרטון]] בשנת [[1948]], בה ציפייה או חיזוי משפיעים על [[התנהגות]] האדם וגורמים באופן עקיף להתממשותם. הפילוסוף [[קרל פופר]] קרא לתופעה "נבואת אדיפוס". מרטון הוכיח כי חוקרים משפיעים באופן בלתי מודע על תוצאות המחקרים שלהם בהתאם לציפיות שלהם. במחקר יש הבחנה בין נבואה המגשימה את עצמה בעקבות ציפייה מדומה או מושתלת, לבין [[ציפיות מציאותיות המחזקות את עצמן]] (self maintaining expectations; SME).
 
לתופעה מגוון פנים, הידועה בהן היא "[[אפקט פיגמליון]]" או "אפקט רוזנטל" (על שם החוקר). שמה הנפוץ, אפקט ציפית המורה (teacher-expectancy effect). עוד תופעות הן [[אפקט ההילה]] (halo effect), [[אפקט הגולם]] ו[[אפקט גלתיאה]] (Galatea effect).