גיס חמישי – הבדלי גרסאות

== היסטוריה ==

הביטוי נולד ב[[מלחמת האזרחים הספרדית]] ([[1936]]–[[1939]]). כשנשאל הגנרל [[אמיליו מולה וידאל|מולה]], מפקד הצבא הלאומני שעלה על [[מדריד]], מה גודל צבאו, השיב כי לצבאו ארבעה [[גיס|גייסות]], וכי בעיר עצמה ממתין גיס חמישי - [[כוח מיליטנטי]] אוהד שיפעל נגד נאמני הממשלה הרפובליקנית שהגנו על העיר. הגיס החמישי של תומכי [[פרנקו]] במדריד לא היה יעיל במיוחד, והעיר נפלה רק אחרי קרבות מרים בשנת [[1939]], אך השימוש בכינוי הפך רווח, במיוחד כדי להגדיר כ[[בגידה|בוגדים]] קבוצות מיעוט דתיות או אתניות, או קבוצות בעלות עמדות מקובלות פחות שמשתפים פעולה עם ה[[אויב]]. הגדרת קבוצת המיעוט כ"גיס חמישי" רווחה במיוחד במשטרים דמוקרטיים, שבהם לא ניתן היה לאפשר בנסיבות רגילות ועל־פי חוקי המדינה לבודד או לנדות את קבוצת המיעוט. הצגת טיעון "הגיס החמישי" אפשרה לתועמלנים שעשו בו שימוש, להציג את המצב ככזה בו יש איום ישיר על שלומם של אזרחי המדינה, המצדיק השעייה או התעלמות מחוקים המבטיחים שוויון בפני החוק ופוטר את מעלה הטיעון מהבאת טעמים והוכחות לטענותיו. הביטוי זכה לפרסום בעיקר עקב [[מחזה]] של [[ארנסט המינגוויי]] באותו שם.

 

במהלך מלחמת העולם השנייה שימשו גרמנים בעלי אזרחות זרה או תושבים מקומיים שאהדו את האידאולוגיה הנאצית כגיס חמישי במהלך כיבושן של [[הולנד]] ו[[בלגיה]] על ידי הגרמנים{{הערה|[[יו סבאג מונטיפיורי]], '''דנקרק''', הוצאת דביר 2010}}