משנתו של גרשם שלום – הבדלי גרסאות

הספר התבסס הן על דברי פילוסופים יוונים על סוד המספרים והן על דברי המסורת היהודית על סוד האותיות{{הערה|1=בספר תהילים ל"ג, ו', כתוב: "בִּדְבַר ה', שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ", והאותיות הן יסוד דבר ה'. ראו אצל שלום, המסתורין עמ' 240.}}, ולפיכך בנוסף למקובלים, זכה לפרשנויות או התייחסויות גם מצד הפילוסופים של ימי הביניים.{{הערה|1=שלום, המסתורין, עמ' 240.}} לדעת מחבר הספר, יסודות העולם הם עשר ספירות בלימה וכ"ב אותיות הא"ב העברי ויחד הן מהוות את ל"ב נתיבות פליאות החכמה{{הערה|1=ה"חכמה" שבאגדה זוהתה על ידי חכמי ישראל באגדה כ"תורה". אולם, לדעת שלום, ספר הבהיר, עמ' 23, אין המושג חכמה בספר יצירה זהה לתורה. למעשה מחבר הספר משתמש במושג, מבלי להסבירו, כאילו הוא מובן מאליו בקרב הקוראים.}}. בהן גנוז הכוח הנסתר ועל ידי צירופיהן נבראים הדברים בעולם, בשנה ובנפש.{{הערה|1=שלום, ספר הבהיר, עמ' 51.}} בהן או דרכן של הספירות והאותיות חקק האל את העולם ומה שגם עתיד לבוא לעולם.{{הערה|1=שלום, מקורות הקבלה, עמ' 26.}} הספירות הן מספרים, אך לא מספרים רגילים אלא מספרים קדמונים, המהווים כוחות גנוזים. האותיות, שלהן הוקדש כמעט כל הספר{{הערה|1=הספירות מוזכרות בפרק א', משניות א' - ט', ו- י"ד. שאר הספר (פרק א', משניות י' - י"ג ופרקים ב' - ו') דן באותיות בלבד.}}, מחולקות ל- 3 אמות (אמ"ש){{הערה|1=לא ברור, לפי שלום, ספר הבהיר, עמ' 23, האם הכוונה ל"אימות" (היינו "אם") או "אומות" (היינו "יסוד").}}, 7 כפולות (בג"ד כפר"ת){{הערה|1=אותיות הנכפלות על ידי דגש.}} ו- 12 פשוטות (ה' ו' ז', ח' ט' י', ל' נ' ס', ע' צ' ק'){{הערה|1=אותיות שיש בהן אות אחת בלבד.}}. לכל אות ישנה משמעות אצל האדם, בעולם ובזמן.{{הערה|1=שלום, המסתורין, עמ' 240; שלום, מקורות הקבלה, עמ' 29.}}

 

 

שלום ציין כי ישנה קבוצה נוספת שראתה בספר לא רק טקסט עיוני אלא גם טקסט מאגי, וטענה כי אם העולם נברא מלשון ואותיות, אזי השולט ברזי הלשון (תרתי משמע), יוכל, על ידי צרוף של אותיות ושמות, להתערב ביסודות הבריאה.{{הערה|1=שלום, ספר הבהיר, עמ' 57{{כ}}-63.}}