שארל אנדרלן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור
שורה 15:
בעקבות פרסום ההאשמות קיבל אנדרלן איומים על חייו מגורמים לאומנים, אך גם זכה לתמיכה מצד אישים יהודיים בצרפת, בהם תיאו קליין, נשיא ארגון ה[[קריף]] לשעבר. בפברואר 2004 קיבל מכתב מנשיא צרפת, [[ז'אק שיראק]], המשבח אותו על דבקותו באמת, וב-2008 פרסמו עיתונאים צרפתים עצומה המביעה בו תמיכה.
 
ב-2007 דחתה [[לשכת העיתונות הממשלתית]] דרישה של ארגון [[שורת הדין (ארגון)|שורת הדין]] לשלול את תעודת העיתונאי שלו עד שהערוץ יתנער בפומבי מהאמור בכתבה. [[בג"ץ]], בפניו הובא העניין, קבע כי החלטת לשכת העיתונות סבירה אך לא התערב בדיון אודות אמינות הכתבה.<ref>[http://elyon1.court.gov.il/files/07/240/103/v10/07103240.v10.htm שורת הדין נ. לשכת העיתונות הממשלתית], באתר [[בית המשפט העליון]], 01/07/2008</ref> ב-2009 השתתף בסרט התיעודי "Das Kind, Der Tod, und Die Wahrheit" (הילד, המוות, והאמת) מאת העיתונאית היהודית-גרמנית [[אסתר שפירא]], שמתייחס בספקנות לכמה מטענותיו של אנדרלן, בהם הטענה שלא היה במקום המאורע בנצרים בעת ההתרחשות.<ref>[http://vimeo.com/67054759 הסרט], באתר VIMEO</ref> אנדרליןאנדרלן מחה בחריפות נגד הסרט ואף ניסה למנוע את שידרו בערוץ הטלוויזיה [[ארטה (ערוץ טלוויזיה)|ארטה]]. ב-2010 פרסם את הספר "ילד מת" בו הוא מגולל את פרטי הפרשה.
 
==ספרים ו-DVD==