הבדלים בין גרסאות בדף "שקל (יחידת משקל)"

אין תקציר עריכה
 
==חישוב משקל השקל המקראי==
על פי [[ספר שמות]] ({{תנ"ך1|שמות|ל |יג}}) בעניין של מפקד באמצעות מחצית שקל, נאמר כי השקל שווה ל-20 [[גרה (מטבע)|גרה]].
פעם נוספת נשנה גם בנביא שהשקל שווה 20 גרה. לפי הנאמר בפסוק זה ניתן גם לחשב, כי 60 שקלים שווים מנה אחד. "וְהַשֶּׁקֶל, עֶשְׂרִים גֵּרָה, עֶשְׂרִים שְׁקָלִים, חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים שְׁקָלִים, עֲשָׂרָה וַחֲמִשָּׁה שֶׁקֶל, הַמָּנֶה יִהְיֶה לָכֶם. ({{תנ"ך|יחזקאל |מה |יב}}). מכאן גם ניתן ללמוד שבתקופה ההיא השתמשו בין היתר בשלשה אבני משקל: בני 15, 20 ו-25 שקלים שמשקלם הכולל, כאמור, שקול למנה.
 
על פי חז"ל ({{בבלי|בבא מציעא ל"ד |לד|ב}}) השקל המקראי ("שקל הקודש") היה שווה בערכו ל[[סלע (מטבע)|סלע]] המופיע ב[[משנה]] וב[[תלמוד]] והיה שווה 4 זוזים. השקל התלמודי לעומתו היה בשווי של חצי השקל המקראי/סלע, והכיל רק שני [[זוז]]ים.
 
על פי [[רש"י]] שקל אחד גם שווה לארבע זהובים, ובסך הכל חצי [[אונקיה]]. (שמות כא לב). ה[[רמב"ן]] מסכים איתו אך טוען "כי המלכים הנוכחים פחתו את הזהובים, כך שהדינרין שבתלמוד גדולים מן הזהובים בזמננו קרוב לשליש השקל, והשקל שווה לשלשה רבעים של [[אונקיה]] למשקל של הארץ הזאת (צרפת)".
 
על פי הרמב"ם משקלו המקורי של השקל המקראי היה משקל 320 גרעיני [[שעורה תרבותית]], וחז"ל הוסיפו עליו ועשהו כמשקל מטבע ה[[סלע (מטבע)|סלע]] של בית שני ששקל 384 גרעיני שעורה בינוניות. על פי הרמב"ם ערכי המטבעות היו כדלקמן: הסלע שווה ל-4 דינרים, והדינר דווה ל-6 מעות (גרה), מעה שווה ל-2 פונדיון, ופונדיון שווה ל-2 איסרים, ואיסר שווה ל-8 פרוטות. על כן משקל מעה-גרה שווה 16 שעורות, איסר שווה ל-4 שעורות, ומשקל פרוטה שווה ל-0.5 שעורה (הלכות {{רמב"ם||שקלים פרק |א |ב}}')
 
שני שלישי השקל המקראי נקראים [[פים]], שהיא [[יחידת מידה]] עתיקה למשקל, השווה לכ-7.56 [[גרם]] (לפי [[ממוצע]] משקלן של אבני המשקל שנתגלו ב[[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]].
 
בדיני [[עבד עברי]] שיש מישהו שרוצה לפדות אותו, יש לחשב את שנות העבודה עד היובל או עד השמיטה. "וְחִשַּׁב, עִם קֹנֵהוּ, מִשְּׁנַת הִמָּכְרוֹ לוֹ, עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל;,וְהָיָה כֶּסֶף מִמְכָּרוֹ בְּמִסְפַּר שָׁנִים, כִּימֵי שָׂכִיר, יִהְיֶה עִמּוֹ" ({{תנ"ך|ויקרא |כה |נ}}), כאשר שכר עבודה של שנה תמימה שקולה למנה, על פי רש"י, דהיינו 60 שקלי כסף מקראיים.
 
לגבי חובת הענקה לעבד בשעת שחרורו, קובע הרמב"ם, שיש לתת לו לא פחות משווה ל-30 שקלים/סלעים{{הערה|{{תנ"ך|שמות |כא,|לב,}}; {{רמב"ם: הלכות ||עבדים פרק |ג הלכה |כ}}}}.
 
==אזכורים==
השקל מוזכר ב[[תנ"ך]] מספר פעמים, ברובן כמידת משקל למתכת ה[[כסף (יסוד)|כסף]], אך גם [[זהב]].
 
בסיפור קניית [[מערת המכפלה]], מסופר ש[[אברהם]] רוכש ב-400 שקלי כסף עוברים לסוחר. {{ציטוטון|"וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם, אֶל עֶפְרוֹן, וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן, אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת, אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, עֹבֵר לַסֹּחֵר." ([[{{תנ"ך|בראשית]] כ"ג, ט"ו-ט"ז|כג|טו|טז}})}}
 
בסיפור חנוכת ה[[משכן]] ב[[ספר במדבר]] כל אחד מנציגי השבטים הביא בין היתר תשורות שכללו, קערת כסף במשקל 130 שקלים, מזרק כסף ששקל 70 שקלים, וכף זהב ששקלה 10 שקלים, כך שבסיכום {{ציטוטון|"כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים, אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע-מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה מְלֵאֹת קְטֹרֶת, עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה הַכַּף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ; כָּל-זְהַב הַכַּפּוֹת, עֶשְׂרִים וּמֵאָה." ([[{{תנ"ך|במדבר]] |ז', י"ג-פ"ה|יג|פה}})}}.
 
במצוות [[מחצית השקל]], "זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לה'". ({{תנ"ך|שמות |ל |יג}}). וגם במחיר הקורבנות לכפרת חטאים ([[{{תנ"ך|ויקרא]], |ה, ט"ו|טו}}),
 
בדיני [[נדר]]ים כאשר אדם נודר את עצמו, ישנם ערכים לפידיונו, כך שערך מבוגר בגילאי 20-60 שווה 50 שקלי כסף בשקל המקראי, על פי מדד זה, שקיים באותו פרק אף לתינוקות, מצוות [[פדיון הבן]] נערכת ב-5 שקלי כסף, שכיום נערכים בכ-96.15 גרם כסף נקי.
 
ב[[ספר שמואל]] נערו של שאול אומר לו, כי יש לו רבע שקל כסף, שאפשר לתת אותו כתשורה לנביא על שירותו. ({{תנ"ך|שמואל א |ט |ח}})
 
בסיפור המקראי של קניית גורן ארונה היבוסי בידי [[דוד בן ישי]] מתבצעת הרכישה בשקל, אף שישנה סתירה לגבי המחיר עצמו בכתובים. "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל אֲרַוְנָה: לֹא כִּי קָנוֹ אֶקְנֶה מֵאוֹתְךָ בִּמְחִיר, וְלֹא אַעֲלֶה לה' אֱלֹהַי עֹלוֹת חִנָּם, וַיִּקֶן דָּוִד אֶת הַגֹּרֶן וְאֶת הַבָּקָר בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים" ([[s:שמואל ב כד כד|שמואל ב כד כד]]). "וַיִּתֵּן דָּוִיד לְאָרְנָן בַּמָּקוֹם שִׁקְלֵי זָהָב מִשְׁקָל שֵׁשׁ מֵאוֹת. ([[s:דברי הימים א כא כה|דברי הימים א כא כה]]).