קונגרס ברלין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 5:
 
===פאן-סלאביות===
במהלך [[המאה ה-19]] התעוררו תנועות רבות ברוסיה ובבלקן שדגלו ב[[פאן-סלאביות]]. בדומה לפאן-גרמניות ופאן-איטלקיות ששאפו לאיחוד אנשים תחת ישות מדינית אחת (אצל הגרמנים גרמניה ואצל האיטלקים איטליה), גם תנועות פאן-סלאביות שאפו לאחד את כל ה[[סלאבים]] שנמצאים בבלקן ובמזרח אירופה תחת ישות מדינית אחת. התנועות הפאן-סלאביות ניסו כל אחת בדרכה לאחד את כל הסלאבים. רוסיה, [[מעצמת על]] באותה עת, ראתה את עצמה כמגינת הסלאבים ולכן גם כל הישויות הסלאביות שיקומו בעתיד יהיו נתונות למרותה של רוסיה. לשם ביצוע מטרה זו, רוסיה הייתה צריכה לשלוט ב[[בלקן]] שהיה מאפשר לה גישה למצרי ה[[דרדנלים]] וה[[בוספורוס]] ולפיכך גם פיתוח נתיבי סחר בערי הנמל של [[הים השחור]], דבר שיגדיל את כוחה ה[[גאופוליטיקה|גאופוליטי]] בצורה משמעותית. מבחינת עמי הבלקן, פאן-סלאביות משמעותה איחוד כל הסלאבים בבלקן תחת ישות מדינת אחת שתקום בבלקן ותהיה עצמאית לחלוטין ולא קשורה לרוסיה.
 
===האינטרסים של מעצמות העל===
כאמור קודם לכן, רוסיה שאפה לשלוט על הבלקן מטעמים אידאולוגים של פאן-סלאביות. שליטה רוסית בבלקנים תאפשר לרוסיה אחיזה טובה יותר בים השחור ולאחר מכן גם [[הים התיכון|בים התיכון]]. בריטניה, שרצתה לשמור על [[מאזן כוחות]] בין מעצמות אירופה ולשמור על ה[[קולוניה|קולוניות]] שלה ב[[המזרח התיכון|במזרחמזרח התיכון]], ניסתה למנוע מרוסיה בכל דרך להשיג את מטרותיה שכן שליטה רוסית בים התיכון משמעותה הפרת מאזן הכוחות בין המעצמות ובהמשך אף התנגשות ישירה בין האינטרסים של הקולוניות הבריטיות להתעצמות הרוסית. איחודן של [[איחוד איטליה|איטליה]] ו[[איחוד גרמניה (המאה ה-19)|גרמניה]] ב-[[1871]] סיכלו את שאיפותיה של [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]] להתפשטות טריטוריאלית בכיוון דרום-מערב שם היו כעת גרמניה ואיטליה. אוסטרו-הונגריה שינתה את מדיניותיה והתרכזה בעיקר בחיזוק השפעתה בבלקן ופעולה כנגד תנועות פאן-סלאביות שניסו להפיל את שלטון [[בית הבסבורג]] כדי לקבל עצמאות. לאחר ניצחונה של פרוסיה ב[[מלחמת צרפת-פרוסיה]] ויצירת גרמניה, הייתה גרמניה למעצמה היבשתית היחידה ללא אינטרסים בבלקן מה שהפך אותה למתווכת נייטרלית מתאימה בין המעצמות לפתירת השאלה בנוגע לעתידו של אזור הבלקן.
 
===התאמתו של חוזה סאן סטפנו===