שלושת האמגושים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה |
|||
שורה 22:
בשפות אירופה התקבע שמם של האמגושים במספר אופנים. "Maguš" או "Magupati" (היינו "כהן-אדון") ב[[פרסית]] התגלגל ל[[יוונית]] בצורת "μάγος" (רבים "μάγοι") ומשם ל[[לטינית]] "Magus" (ברבים "Magi"). ממילה זו באו מאוחר יותר המילה "מאגיה" ([[כישוף]]) ומילים רבות נוספות בשפות אירופה שלהן משמעויות דומות (לדוגמה ב[[אנגלית]] Magic, Magician וכדומה). המקור למושג "אמגושים" ב[[עברית]] הוא בתקופת התלמוד, וזו באה מיוונית וציינה את הכת הפרסית המיסטית הנ"ל.
בתחילת [[המאה ה-6]] כבר תוארו שלושת האמגושים לא ככוהנים או כחכמים אלא כמלכים. ב[[איטלקית]] וב[[ספרדית]] מכונים האמגושים
לאחר שסגדו לבן האלוהים, שבו שלושת האמגושים למזרח ולא הוזכרו שוב בברית החדשה. [[מרקו פולו]] טען כי בהיותו בעיר סאווה, דרומית ל[[טהראן]] בשנת [[1270]], הצביעו בפניו על שלושת קבריהם של האמגושים, וציינו באוזניו כי מעיר זו יצאו השלושה לדרכם ל[[ארץ ישראל]]. לפי המסורת שמורים שרידיהם של שלושת האמגושים ב[[מקדש שלושת האמגושים]] ב[[קתדרלת קלן]] ב[[גרמניה]], שנבנתה כדי לאחסנם. אלה הובאו לפי המסורת על ידי [[פלוויה יוליה הלנה|הלנה הקדושה]] מ[[ארץ ישראל]] ל[[איה סופיה]] ב[[קונסטנטינופול]], ומשם הגיעו ל[[מילאנו]]. הקיסר [[פרידריך ברברוסה]], ראש [[הקיסרות הרומית הקדושה]], הביאם ממילאנו ל[[קלן]] ומסרם לארכיבישוף של קלן ב-[[1164]]. לשרידים הייתה חשיבות דתית עצומה ואפשר היה לסמוך עליהם שימשכו [[צליינות|צליינים]] מכל ארצות ה[[נצרות]]. די היה בכך כדי להצדיק את הקמת ה[[קתדרלה]].
|