התפרצות הר הגעש וזוב (79) – הבדלי גרסאות

 

[[התפרצות געשית|ההתפרצות]] הפתיעה את תושבי המפרץ. התושבים לא לקחו כלל בחשבון אפשרות להתפרצות ההר, ולא היו ערוכים אליה. אמנם היה ידוע כי מדובר ב[[הר געש]], אך הסברה הייתה שהתפרצויותיו נדירות ביותר{{הערה|1=אין נתונים על התפרצויות קודמות של הר הגעש, מלבד אחת בשנת [[1200 לפנה"ס]] ומן הסתם היא לא הייתה ידועה לתושבי המפרץ. המקור: Current Archeology.co.uk}}. היחיד שהישווה את הוזוב להר הגעש הפעיל [[אטנה]] היה הגאוגרף היווני [[סטרבו]].

בשנת 62 התרחשה [[רעידת אדמה]] במפרץ נאפולי. ברם, העובדה שהוזוב היה רדום במשך מאות שנים, לא הביאה איש לחשוד כי יהיה פעיל אי פעם. [[פליניוס הזקן]] כתב שרעידות אדמה קלות לא היו נדירות במפרץ נאפולי. רעידה זו הייתה חזקה בהרבה, ולפי תוצאות ההרס מעריכים אותה בדרגה 7.5 בסולם ריכטר. הרעידה גרמה לנזקים רבים במבני הציבור, בבתים פרטיים ובמערכת הובלת המים בערי המפרץ, ולעבודות שיקום ושיפוץ ממושכות, וכן לנטישה של חלק מהתושבים.

 

 

 

במכתבו הראשון מציג פליניוס הצעיר את האזהרה הראשונה לקראת ההתפרצות, ואירועים שהתרחשו במהלכה:

כעת היה כל-כך קרוב להר שהאפר, אשר הפך סמיך יותר ולוהט יותר ככל שהתקרב, נפל לתוך הספינות, ביחד עם אבני פומיס ופיסות שחורות של סלע בוער: גם הם היו בסכנה, לא רק מהיותם על הקרקעית בשל נסיגתו הפתאומית של הים, אלא גם מן השברים העצומים שהתגלגלו במורד ההר וחסמו את כל החוף... בינתיים להבות רחבות נראו במקומות אחדים מהר וזוב, אשר חשכת הלילה תרמה להפיכתן בהירות וברורות... הם התייעצו ביניהם שמא יהיה זה נבון מצדם לשוב לבטח לבתיהם, שהתנועעו מצד לצד בזעזועים תכופים ואלימים כאילו נוערו מעצם יסודותיהם; או לנוס אל השדות הפתוחים, שם האבנים השרופות והאפר, אם כי קלים, עדיין נפלו בממטרים גדולים ואיימו בהרס... הלהבות, מלוות במשב עז של גופרית, פיזרו את שאר הקבוצה, וכפתה עליו להתרומם. הוא הרים עצמו בעזרת שניים ממשרתיו, ומיד נפל ארצה מת; נחנק, כפי שאני מסיק, מאדים גסים ורעילים. (ספר VI, מכתב 16)}}

 

{{ציטוט|תוכן=

האפר החל ליפול עלינו, אם כי לא בכמות רבה. הבטתי לאחור; נראה שערפל דחוס וכהה עוקב אחרינו, משתרע על הארץ כמו ענן... אך זה התיישבנו כאשר ירד הלילה, לא כזה שיש כאשר השמים מעוננים, או כאשר אין ירח, אלא כזה שיש בחדר שחלונותיו הוגפו וכיבו את האור. יכולת לשמוע את צווחות הנשים, את צרחות הילדים ואת צעקות הגברים; חלקם קוראים לילדיהם, אחרים להוריהם, חלקן לבעליהן, מנסים לזהות זה את זה לפי הקולות המשיבים; אחד מקונן על מר גורלו, אחר על גורל משפחתו; חלקם מבקשים את נפשם למות, מעצם פחדם למות; חלקם נושאים ידיהם לאלים; אולם רובם השתכנעו שאין כלל אלים, ושהלילה הסופי הנצחי עליו שמענו הגיע לעולם. (ספר VI, מכתב 20)}}

* הרקולנאום נפגעה מזרם איטי של לבה רותחת, ותושביה ברחו כולם.

 

 

 

[[תמונה:Tuff.jpg|שמאל|ממוזער|180px|טוף בעובי 20 מטרים בהרקולנאום]]