היום שלפני האושר – הבדלי גרסאות

==עלילה==

בזמן כתיבת הספר הגיבור הוא בן 18 והוא מספר לנו בעיקר על חייו וקורותיו משנת 1943 בה היה בן שמונה ועד לשנת 1953 בה הוא כותב.

 

שמו של הגיבור לא מופיע בשום מקום בספר, מה שמבליט ביתר חריפות את עובדת היותו יתום ואת חיפוש הזהות והשורשים שלו. הוא לא יודע מי הם הוריו ואף את אימו המאמצת אינו מכיר, הקשר ביניהם מסתכם בכך שהיא משלמת עבורו על בית ספר ועל חדרון בו הוא גר. מי שבפועל דואג לו ומהווה דמות אב הוא השוער של הבניין, דון גאטנו. דון גאטנו, דמות חשובה בספר, הוא בעצמו יתום, ואולי לכן הוא ניחן ברגישות לדעת איך לטפל בגיבור ולטפח את יכולותיו. הוא מלווה את הגיבור בהתבגרותו הרגשית והמינית, דואג לצרכיו הפיזיים ומלמד אותו פרקים בהלכות העולם. דון גאטנו השתתף בהתנגדות לנאצים בזמן המלחמה והוא מנחיל את מורשת הקרב הזאת לגיבור. הוא אדם חכם ובעל יכולות לדעת את מחשבות הזולת.

הגיבור מייצג את אהבת הלימוד ואת היכולת של האדם להתרומם מעל נסיבות חיים קשות ולהצליח לבנות את עצמו וללמוד לבד. האהבה של הגיבור ללימודים היא אהבה טהורה, רצון טהור ונקי לדעת ולהשכיל. והיא כרוכה בהעזה, בהתמדה, באומץ. ללכת לחנות ספרים ולשבת על הרצפה, להסתכן בהשפלה הכרוכה בכך שיגרשו אותך. היא כרוכה בסבלנות לקרוא ספרים שהם לא לגיל שלך כי זה מה שיש, ולא מבינים בהם את כל המילים.

 

 

שם הספר "היום שלפני האושר" הוא ציטוט מתוך משפט שאומר היהודי לדון גאטנו יום לפני השיחרור. (הוא כמובן לא יודע שזה יום לפני השיחרור) באופן סימבולי זהו גם יום לפני ראש השנה העברי : "מחר מתחילה בשבילנו השנה. לו יהי רצון מלפני שלנו שהיום יהיה היום שלפני האושר" (ע' 36)