יוסף שה-לבן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מידע לא אנציקלופדי |
הוספה |
||
שורה 7:
שה-לבן עלה ל[[ארץ ישראל]] בתקופת [[העלייה השלישית]]. היה בן שש-עשרה כאשר נמלט מאוקראינה דרך [[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]] בשנת [[1922]]. בין השאר, עבד בייבוש ביצות ב[[נהלל]] ו[[בלפוריה]]. כאשר שחלה נסע ל[[ירושלים]] ולמד ב[[סמינר למורים העברי|סמינר העברי למורים]]. הוא למד [[ספרות]] ב{{ה|אוניברסיטה העברית בירושלים}}. לימד שנתיים ב[[מושבה]] [[כנרת (מושבה)|כנרת]], שם התיידד עם [[רחל המשוררת]].
בשנת [[1929]] נשלח, כפעיל בתנועת "[[החלוץ הצעיר]]", להיות [[מורה]] [[שליח (ציונות)|שליח]] במזרח אירופה ולימד חמש שנים עברית ב[[גימנסיה]] ב[[לטביה]] בטרם [[מלחמת העולם השנייה]]. במסגרת פעילותו עזר [[עלייה לארץ ישראל|לתלמידים רבים לעלות ארצה]], וכך ניצלו מ[[השואה]]. אחר כך, לימד בנהלל, וב[[כפר אז"ר]]. הקים את בית הספר בכפר גנים בפתח תקווה וניהל אותו. במשך שנים רבות היה מורה ב[[תיכון קוגל]] ב[[חולון]] וב[[סמינר הקיבוצים]].
שה-לבן פרסם עשרות ספרי ביקורת, שני כרכים על ספרות כללית, בדגש על ה[[ספרות רוסית|ספרות הרוסית]] וכן ספרי ביקורת מוקדמים, ביניהם על יצירות [[ש"י עגנון|עגנון]] ו[[יוסף חיים ברנר|ברנר]]. בביקורות שלו על [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]] ו[[ש"י עגנון]] הדגיש שה-לבן את ניבוי השואה ביצירותיהם. בשנותיו האחרונות כתב את סדרת '''הערות והנחיות ללימוד וקריאה''', בהוצאת [[אור עם]], אשר ראו אור בשנים 1975- 1982 (והמשיכו במהדורות עד 1986) ועסקו בעיקר בביקורת הסיפורת ו[[שירה]] עברית.
| |||