פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 4 בתים ,  לפני 4 שנים
הזזת פסקה למקום הולם יותר, למען צמצום גודלה של "פסקת הפתיחה"
 
הביבליוגרפיה קיימת כמקצוע מדעי, אמנם כיום לא ניתן ללמוד בו [[תואר אקדמי]] בפני עצמו, אך ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]], ספריות ומוסדות לימוד שונים, נלמדת הביבליוגרפיה בסדנאות או קורסים המיוחדים לזה.
 
מוסדות, איגודים מקצועיים, כתבי עת ואוניברסיטאות מפרסמים כללים שונים לכתיבה ביבליוגרפית, אך אין מוסכמות מוחלטות באשר לאופן הכתיבה הביבליוגרפית. למרות זאת, האזכור הביבליוגרפי הנפוץ ביותר, ספר, נכתב כמעט תמיד על פי הסדר הבא: שם המחבר, '''שם הספר''', שם ההוצאה, מקום ההוצאה ותאריך יציאת הספר לאור ‏‏{{הערה|1=קיימים שינויים שניתן להטמיע באזכור. לדוגמה: הוספת שנה עברית במקף כהמשך לשנה הלועזית, מספר מהדורה אחרי שם ההוצאה וכדומה.}}. לדוגמה: {{ציטוט|תוכן=אילון עמוס, '''הרצל''', הוצאת עם עובד, תל אביב, 1976}}
 
[[קובץ:Steinschneider portrait.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[משה שטיינשניידר]], ממייסדי המחקר הביבליוגרפי המודרני]]
 
לביבליוגרפיה שתי מטרות עיקריות:
* אזכור המקורות אותם מצטט הספר או שעליהם הוא מסתמך לשם מתן [[אסמכתה (ביבליוגרפיה)|אסמכתה]] או [[קרדיט (יצירה)|קרדיט]] ליוצרים אחרים. מטרה זו בולטת בעיקר במחקרים או ספרות מקצועית (לדוגמה: ספרות משפטית בה חשוב ה[[תקדים]] והמחקר הפרשני).
 
==היסטוריה==
 
הביבליוגרפיה החלה את דרכה כרשימות הכוללות את שם החיבור בלבד למטרות פונקציונליות של הפניית הקורא. ככל הנראה הוכנו רשימות כאלה לראשונה על ידי [[דפוס|מדפיסים]] שעשו זאת כדי לפרסם את תוצרתם. הביבליוגרפיה המקיפה הראשונה נועדה לאחד את כל ספרי החכמה ב[[עברית]], [[לטינית]] ו[[יוונית]] ונכתבה ב[[ציריך]] בשנת [[1574]] על ידי קונראד גסנר. גסנר אף הוכתר בעקבות ספרו "אבי הביבליוגרפיה". בהמשך, ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] הוכנו ביבליוגרפיות ספציפיות יותר לספרות בשפות שונות, אך רק ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] חיו מומחים שזה היה תחום עיסוקם העיקרי. מתיעוד עולה, כי בספריה הלאומית ב[[פריז]] היו, באותה תקופה, יותר מ-75.000 חיבורים ביבליוגרפיים.
<br />בשנת [[1878]] התכנס בפריז הקונגרס הראשון לביבליוגרפיה, וב-[[1887]] הקים מלוויל דיואי ב[[ניו יורק]] בית ספר, ראשון מסוגו, לביבליוגרפיה.
 
==כללי האזכור הביבליוגרפי==
 
[[תמונה:Library-shelves-bibliographies-Graz.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספרי ביבליוגרפיה בספריית האוניברסיטה של [[גראץ]]]]
מוסדות, איגודים מקצועיים, כתבי עת ואוניברסיטאות מפרסמים כללים שונים לכתיבה ביבליוגרפית, אך אין מוסכמות מוחלטות באשר לאופן הכתיבה הביבליוגרפית. למרות זאת, האזכור הביבליוגרפי הנפוץ ביותר, ספר, נכתב כמעט תמיד על פי הסדר הבא: שם המחבר, '''שם הספר''', שם ההוצאה, מקום ההוצאה ותאריך יציאת הספר לאור ‏‏{{הערה|1=קיימים שינויים שניתן להטמיע באזכור. לדוגמה: הוספת שנה עברית במקף כהמשך לשנה הלועזית, מספר מהדורה אחרי שם ההוצאה וכדומה.}}. לדוגמה: {{ציטוט|תוכן=אילון עמוס, '''הרצל''', הוצאת עם עובד, תל אביב, 1976}}
 
כהכללה, ניתן לומר כי על כל אזכור ביבליוגרפי להכיל את שם המחבר או המחברים, שם המסגרת בה החיבור נכתב (הוצאת ספרים, כתב עת, עיתון, אנציקלופדיה או כל דבר אחר) שם החיבור ושנת ההוצאה. רוב ההבדלים בין שיטות האזכור השונות, מסתכמים ב[[פיסוק]], לא בהבדלי תוכן.