פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 2 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
ויקיזציה
 
==כללי האזכור הביבליוגרפי==
[[תמונהקובץ:Library-shelves-bibliographies-Graz.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספרי ביבליוגרפיה בספריית האוניברסיטה של [[גראץ]]]]
מוסדות, איגודים מקצועיים, כתבי עת ואוניברסיטאות מפרסמים כללים שונים לכתיבה ביבליוגרפית, אך אין מוסכמות מוחלטות באשר לאופן הכתיבה הביבליוגרפית. למרות זאת, האזכור הביבליוגרפי הנפוץ ביותר, ספר, נכתב כמעט תמיד על פי הסדר הבא: שם המחבר, '''שם הספר''', שם ההוצאה, מקום ההוצאה ותאריך יציאת הספר לאור ‏‏{{הערה|1=קיימים שינויים שניתן להטמיע באזכור. לדוגמה: הוספת שנה עברית במקף כהמשך לשנה הלועזית, מספר מהדורה אחרי שם ההוצאה וכדומה.}}. לדוגמה: {{ציטוט|תוכן=אילון עמוס, '''הרצל''', הוצאת עם עובד, תל אביב, 1976}}
 
כהכללה, ניתן לומר כי על כל אזכור ביבליוגרפי להכיל את שם המחבר או המחברים, שם המסגרת בה החיבור נכתב (הוצאת ספרים, כתב עת, עיתון, אנציקלופדיה או כל דבר אחר) שם החיבור ושנת ההוצאה. רוב ההבדלים בין שיטות האזכור השונות, מסתכמים ב[[פיסוק]], לא בהבדלי תוכן.
 
כאמור, אין מוסכמות באשר לאופן האזכורים הביבליוגרפיים, אך [[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]], [[כתב עת|כתבי-עת]] ומוסדות שונים קובעים הנחיות משלהם לאופן הצגת רשימות ביבליוגרפיות בעבודות או מאמרים המתפרסמים במסגרתם. כתב-העת "[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]", למשל, פרסם הנחיות כאלה בגיליון ינואר [[1994]],{{הערה|1={{קתדרה|שלום אילתי וורדה לנרד|הנחיות למחברים (מהדורה שלישית)|70.9|70, ינואר 1994, עמ' 203, א-יד}}}} ועצם פרסומן של ההנחיות הללו עורר ביקורת נוקבת מצד הסופר [[ס. יזהר]] שכתב על כתב העת: {{ציטוט|תוכן="ראשית התדרדרותו של כתב-עת חשוב זה... אל יכתיבו הספרנים את לשון המחקר ולא עושי המצבות את דרכי החיים".{{הערה|1={{קתדרה|[[יזהר סמילנסקי]]|סַלקו את 'ההנחיות למחברים'|71.10(1)|71, מרץ 1994, עמ' 190-189}},. תגובההתגובה: {{קתדרה|[[יהושע קניאל]]|החנקת חופש היצירה, האומנם?|71.10(1)|71, מרץ 1994, עמ' 192-191}}}}}}.
 
בישראל נעשה ניסיון לקבוע מערכת כללים אחידה לציטוט מקורות [[משפטים|משפטיים]] - "כללי הציטוט האחיד".{{הערה|1=הכללים פורסמו בכתב העת של [[לשכת עורכי הדין]] ‏‏‏'''הפרקליט''' לט‏.}}. אך בפועל, כתבי עת שונים אימצו מערכות כללים שונות, כך שכיום מתקיימות במקביל כמה מערכות כללים לציטוט של מקורות משפטיים. מערכת אחת קבועה בחוברת שהוציאה לשכת עורכי הדין בשנת 2006, ומהווה גרסה מעודכנת של הכללים שפורסמו בעבר (אם כי בהבדלים משמעותיים). מערכת נוספת (חלופית) אומצה על ידי כתבי העת של [[אוניברסיטת חיפה]].
 
ב[[מדעי החברה]] נהוג לכתוב ביבליוגרפיה לפי [[סגנון ה-APA]].{{הערה|רותי סלע, [http://info.smkb.ac.il/home/home.exe/2217/5257 כללי ציטוט ביבליוגרפי -APA], באתר של סמינר הקיבוצים}}. ב[[מדעי הרוח]] מקובל [[סגנון ה-MLA]].
 
==ביבליוגרפיה מוערת==