פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 57 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
←‏פתיח: הוספת כותרת ליצירת פסקת פתיחה באורך הגיוני יותר
הביבליוגרפיה קיימת כמקצוע מדעי, אמנם כיום לא ניתן ללמוד בו [[תואר אקדמי]] בפני עצמו, אך ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]], ספריות ומוסדות לימוד שונים, נלמדת הביבליוגרפיה בסדנאות או קורסים המיוחדים לזה.
 
== מטרתו של הרישום הביבליוגרפי ==
[[קובץ:Steinschneider portrait.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[משה שטיינשניידר]], ממייסדי המחקר הביבליוגרפי המודרני]]
לביבליוגרפיה שתי מטרות עיקריות:
* אזכור המקורות אותם מצטט הספר או שעליהם הוא מסתמך לשם מתן [[אסמכתה (ביבליוגרפיה)|אסמכתה]] או [[קרדיט (יצירה)|קרדיט]] ליוצרים אחרים. מטרה זו בולטת בעיקר במחקרים או ספרות מקצועית (לדוגמה: ספרות משפטית בה חשוב ה[[תקדים]] והמחקר הפרשני).
* הפניית הקורא לספרות המרחיבה את הדיבור בנושאי הספר. כמעט כל חיבור אינו צומח בחלל ריק ועל כן ברוב ספרי העיון קיימת חשיבות לביבליוגרפיה מהסוג הזה. יתרה מזו, ביבליוגרפיה קצרה מדי מעוררת חשש שהספר שטחי, משום שמחברו בחן רק מעט מהספרים שראוי לבחון בעת כתיבת הספר.
 
לאופי הספר ולמטרת הביבליוגרפיה יש השפעה על תוכן הרשימה הביבליוגרפית ועל אופן הצגתה. למשל, כאשר רישום המקורות לשם מתן אסמכתה הוא מטרה עיקרית, יופיעו ברשימה גם מקורות נדירים או בעלי השפעה זעירה על תוכן הספר. לעומת זאת כאשר המטרה העיקרית היא הפניית הקורא לקריאה נוספת, לא יועילו מקורות מסוג זה בביבליוגרפיה. ספר מצעיד את הקורא קדימה מבחינת הידע שלו, וביבליוגרפיה טובה הנלווית אליו המצליחה למפות את התחומים הקרובים בצורה מועילה, משמשת מקפצה להמשך קידום הידע.
[[קובץ:Steinschneider portrait.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[משה שטיינשניידר]], ממייסדי המחקר הביבליוגרפי המודרני]]
 
==היסטוריה==