סדר קדשים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←תלמוד בבלי לסדר קדשים: הרחבה |
|||
שורה 31:
בנוסף, [[דפוס שונצינו]], אשר היווה את הבסיס למהדורות התלמוד [[דפוס ונציה|ונציה]] ואחריה [[דפוס וילנה|וילנה]] המצויה כיום, לא הדפיס את התלמוד בבלי על סדר קדשים. דפוס שונצינו התבלט בנוסח המוגה והמובן של התלמוד, ומשכך הדפוסים המצויים כיום מלאים חילופי גרסאות וטקסט קשה להבנה.
גם רוב האחרונים אשר פירושיהם נדפסו בדפוסי התלמוד המצויים, כה[[מהרש"ל]], [[מהרש"א]]{{הערה|המהרש"א הגיה חלק ממסכת ממנחות וכתב חידושים על מסכת בכורות. כמו כן כתב את חלק "חידושי אגדות".}}, [[מאיר מלובלין|מהר"ם]] ו[[מהר"ם שיף]]{{הערה|נמצאו מספר דפי חידושים והגהות על מסכת זבחים.}}, לא כתבו את פירושם והגהותיהם על סדר קדשים. בין האחרונים אשר פירושיהם נדפסו בדפוסי התלמוד המצויים: [[מרדכי יפה|לבוש]], [[שמואל שטראשון|רש"ש]], [[יעב"ץ]], [[ברוך פרנקל-תאומים|ברוך טעם]], [[אברהם בן יהודה לייב|מצפה איתן]], הרב [[אלעזר משה הורוביץ]], [[שלמה הכהן (רב)|חשק שלמה]], [[יעקב צבי יולס|מלוא הרועים]], [[נחמיה בירך|דברי נחמיה]] ועוד. גם רוב האחרונים אשר כתבו על חלקים נרחבים מהתלמוד, לא כתבו על סדר קדשים. מבין הספרים שחוברו על מרבית הש"ס יש על סדר קדשים את הספר חידושי רבי [[עקיבא איגר]], [[חזון איש]], ומהדור האחרון [[יעקב ישראל קנייבסקי|קהלות יעקב]],
בעת החדשה פעל רבי [[ישראל מאיר הכהן]], ה"חפץ חיים", ללמוד את סדר קדשים והלכות בית המקדש, במטרה להתכונן לגאולה, לאחר שראה את ה[[הסופות בנגב|פוגרומים באימפריה הרוסית]] כ[[חבלי משיח]]. הוא חיבר ספר בשם "תורה אור" על חיזוק לימוד ענייני קדשים ופתח [[כולל אברכים]] ללימוד קדשים. רבי ישראל מאיר הכהן חיבר את הספר "ליקוטי הלכות", חיבור הלכתי על סדר התלמוד, במתכונת החיבור [[הלכות רב אלפס]]. בנוסף הוא הדפיס את ה[[ספרא|תורת כהנים]] ([[מדרש הלכה]] על [[חומש ויקרא]]) עם פירוש ה[[גר"א]] ופירוש שלו, וכן את הספר "אסיפת זקנים" (מספר חיבורים נדירים של גדולי ה[[אחרונים]] על סדר קדשים){{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29152&st=&pgnum=62 ראו בספרו של בנו], אתר [[היברובוקס]].}}. בנוסף, הייתה עדנה לסדר קדשים, בכך שב[[ישיבות בריסק]] עוסקים רק בסדר קדשים (או שאר מסכתות העוסקות בקדשים). כתוצאה מכך התרבה העיסוק במסכתות אלו, והתחברו ספרים רבים על סדר זה.
שורה 37:
בין הספרים הבולטים המיוחדים לסדר קדשים - "קרן אורה" לרבי [[יצחק מינקובסקי|יצחק מקרלין]] ו"שפת אמת" לרבי [[יהודה אריה לייב אלתר]] מ[[חסידות גור|גור]], "ברכת הזבח" ל[[מהראש"ק]], "צאן קדשים" לרבי [[אברהם חיים שור]], "פנים מאירות" לרבי [[מאיר אייזינשטאט]], "חק נתן" לרבי [[נתן בורגיל]] (ארבעת האחרונים נדפסו ב"אסיפת זקנים"), "מקדש דוד" לרבי [[דוד רפפורט]] וספר "עולת שלמה" לרבי שלמה זלמן ליפשיץ מהורודנה.
בין הספרים הבולטים בתקופה האחרונה: "כנסת הראשונים" - ליקוט ראשונים משאר חלקי התלמוד בבלי, העוסקים בענייני קדשים, הוציא הרב [[מרדכי אילן]]. "חידושי רבנו הגרי"ז הלוי" ("[[סטנסיל|סטענסיל]]") שיעוריו של [[יצחק זאב סולובייצ'יק|הרב מבריסק]] לקבוצת תלמידיו על מסכתות קדשים. ספר זה נחשב לנכס צאן ברזל בין הלומדים בסגנון הישיבתי, בהיותו הספר הלמדני הראשון על מסכתות אלו. כמו כן נפוצים ספרי השיעורים על סדר קדשים ממספר ראשי ישיבות כמו רבי [[ברוך דב פוברסקי]], הרב [[יחיאל מיכל פיינשטיין]]{{הערה|יצאו בשתי הוצאות, חידושי רבינו הגרי"מ ושיעורי רבנו יחיאל מיכל.}}, רבי [[יוסף דב סולובייצ'יק (ירושלים)|יושע בער סולובייצ'יק]], רבי [[משולם דוד סולובייצ'יק]]
==מיקום סדר קדשים==
| |||