גרשון ליבמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תמונה
מ שימוש הוגן
שורה 3:
|תמונה=
[[קובץ:גרשון ליבמן.jpg|לא ממוסגר]]
|כיתוב=הרב גרשון ליבמן{{תמונה להחלפה}}
|כיתוב=
|תאריך לידה=[[תרס"ה]]
|תאריך פטירה=[[כ"ט באדר א']] [[תשנ"ז]]
שורה 12:
|רבותיו=רב [[דוד בליאכר]], הרב [[אברהם יפהן]], הרב [[אברהם צבי זלמנס]], הרב [[שמואל ויינטרוב]]
|תלמידיו=הרב שלום [רוטאריאל] אסולין
|חיבוריו="דגל המוסר : שיחות 'אור יוסף' על התורה ומועדים", "בן פורת יוסף : שיחות קודש בענייני יראה, מוסר ומידות לפי סדר הפרשיות ומועדי השנה", "דרך החיים : שיחות מוסר על פרשיות השבוע"
}}
 
שורה 25:
בראשית [[מלחמת העולם השנייה]] עברו רוב תלמידי הישיבה ורבניה ל[[וילנה]]. הרב ליבמן העדיף להישאר בביאליסטוק עם המשגיח, הרב ישראל מובשוביץ, וחלק מתלמידיהם. אך לאחר שהחמירו הרדיפו כלפי היהודים, עברו ב[[פסח]] ת"ש ל[[בירזאי]] (בירז' בפי היהודים). שם נשבעו הרב ליבמן ותלמידיו ב[[ספר תורה]] שלא יפסיקו ללמוד גם בניסיונות הקשים ביותר. בסופו של דבר גם החלק של ישיבת נובהרדוק שהיה בבירז' הגיע לוילנה. ב[[ת"ש]] התחתן עם מרת רחל שנשלחה להשמדה לאחר שה[[נאצים]] כבשו את וילנה ב[[תש"א]] ([[1941]]).
 
בוילנה החל לבלוט כמנהיג. כשעצרה [[רכבת]] רוסית בוילנה בשבת אחת ובתוכה יהודים שנשלחו לגלות בסיביר כולל בני ישיבה, שהיה חסר להם ציוד המתאים לתנאים בסיביר, מיד פעל למענם: נכנס ל[[בית כנסת|בית הכנסת הגדול]] וביקש מכל המתפללים שיביאו כסף למטרה זו, והספיק להעביר את הכסף ליהודים שברכבת.
 
ב[[קיץ]] תש"א נכבשה [[ליטא]] בידי ה[[גרמנים]]. הם ביצעו מעשי טבח המוניים ביער [[פונאר]] הסמוך לוילנה, ולאחריהם הקימו את הגטו. הרב ניצל ממוות כמה וכמה פעמים. פעם אחת תפסו אותו ב[[גורן]] ושלחו אותו להשמדה. הנאצים הלחימו את קרונות הרכבת שלא יוכלו לברוח. כשני [[קילומטר]]ים לפני מחנה ההשמדה עצרה הרכבת בגלל הפצצת המחנה, והרכבת הוחזרה לוילנה. כנראה שמקרה זה הביא את הרב ליבמן לפתוח בגטו ישיבה במחתרת בדרך נובהרדוק בשם "בית יוסף" ככל הישיבות בשיטת נובהרדוק. הישיבה הגיעה לכ-30 תלמידים שלמדו בתנאים קשים מאוד. הרב פנה לשלטונות הגרמניים וביקש מהם להכיר בישיבה כמוסד חינוכי. לאחר ששאלו אותו מה לומדים בה וענה שלומדים בה תלמוד, סירבו הגרמנים לבקשה. אך לאחר שאמר שלומדים בישיבה גם [[פילוסופיה]], הם הסכימו, וכך הרב ליבמן לימד תורה בחסות הגרמנים!
שורה 47:
יצאו לאור כמה חיבורים משיחותיו:
*'''דגל המוסר : שיחות "אור יוסף" על התורה ומועדים : שיחות מוסר שנאמרו בישיבות אור-יוסף - נובהרדוק בצרפת''' - יצא לאור בהוצאת "טל אורות", ירושלים [[תשנ"ה]] (מהדורה שנייה מתוקנת ומורחבת כשהראשונה יצאה ב[[תשנ"ב]] ללא "על התורה ומועדים" בכותר). במהדורה החדשה צורף לשיחות "חלק שני : פרקים תיעודיים לתיאור חיי הישיבה ודרכי העבודה המיוחדות לה - מהווי הישיבה". נכתב והובא לבית הדפוס על ידי דוד שניאור.
*'''בן פורת יוסף : שיחות קודש בענייני יראה, מוסר ומידות לפי סדר הפרשיות ומועדי השנה''' - יצא לאור בהוצאת "אגודת ברית אברהם - ברית שלום", ירושלים [[תשנ"ג]]. נכתב על ידי תלמידו הרב שלום [רוטאריאל] אסולין, נערך והותקן לדפוסי על ידי [[אהרן סורסקי]].
*'''דרך החיים : שיחות מוסר על פרשיות השבוע''' - יצא לאור ב[[אשדוד]] [[תשס"ה]] יחד עם '''גבורי כח עושי דברו : פרקי גבורה ומעש מפועלו של... גרשון ליבמן''', במלאת 8 שנים לפטירתו.