תקופת אדו – הבדלי גרסאות

תחילתה של תקופת אדו חופפת מבחינה כרונולוגית את עשוריה האחרונים של תקופת [[סחר הנאנבאן]], תקופה בה היו מפגשים רבים בין התרבות היפנית למעצמות [[אירופה|האירופאיות]], בעיקר במישור הכלכלי ובמישור הדתי. בתחילת תקופת אדו בנתה יפן לראשונה ספינות מטיפוס מערבי שהיו מסוגלות לחצות את האוקיינוס ואף עשו זאת, נושאות על סיפונן שגרירים יפניים לארצות אמריקה, שהיו אז בשליטת המעצמות האירופאיות. מלבד ספינות מלחמה וסחר גדולות, החלה השוגונות בבנייתן של כ-350 ספינות שנקראו '''[[ספינות החותם האדום]]''', אשר היו ספינות חמושות בינוניות בגודלן, שמטרתן הייתה סחר עם ארצות מזרח אסיה.

 

אולם, הפתיחות כלפי המערב הביאה להשרשת ה[[נצרות]] במדינה, דבר שהתגלה עד מהרה כגורם מרכזי לחוסר היציבות השלטונית שהחלה במדינה והגיעה לשיאה עם [[מרד שימאברה]] בשנים 1637-1638. תגובתה של השוגונות למרידות הייתה סגירת המדינה בפני ארצות המערב. עד לשנת 1650 נמחתה הנצרות כמעט לחלוטין מהמדינה, וההשפעות הזרות בתחומי הדת, הכלכלה והפוליטיקה הוגבלו ופסקו כמעט לחלוטין. שוגונות טוקוגאווה סגרה את יפן בפני העולם החיצון והשאירה זכות סחר מוגבלות ל[[דג'ימה]] שבנמל [[נגסאקי]] בלבד, רק ל[[סין]] ול[[חברת הודו המזרחית ההולנדית]]. כל נתין זר אחר שהיה מגיע לחופיה של יפן באותה התקופה הוצא מיד להורג.

 

==התפתחות בתחומי הכלכלה והאמנות==

 

במהלכה של תקופת אדו חלו ביפן התפתחויות כלכליות רבות. בין התפתחויות אלו ניתן למנות את התפתחות הערים, פיתוח רשת ענפה למשלוח סחורות בתוך המדינה והקמת שכבת תעשייה זעירה.

 

 

במהלך התקופה החלו היפנים גם ללמוד בהדרגה את סודות המדע האירופאי, וזאת דרך ספרים שהגיעו ליפן עם הסוחרים ההולנדיים ("השכלה הולנדית" או [[רנגאקו]]). התחומים אותם חקרו היפנים כללו גאוגרפיה, רוקחות, מדעי הטבע, אסטרונומיה, אמנות, שפות, תופעות פיזיקליות (כגון [[חשמל]]) ומכניקה.

למרות שליפן הייתה היכולת לפתח את הידע שרכשה לעצמה, ההתפתחות המואצת של התעשייה במערב בזמן [[המהפכה התעשייתית]] במאה ה-18, יצרה לראשונה פער יכולות גדול בין יפן למערב, פער שהתבטא בעיקר בנחיתותם של הטכנולוגיה וכלי הנשק היפניים מול אלה המערביים, ואשר לא התקיים בתחילתה של תקופת אדו. פער טכנולוגי זה היה אחד הגורמים שהביאו להפסקת ההתבודדות היפנית בסופה של תקופת אדו.

 

 

בתחילת [[המאה ה-19]] הסגנון השולט באומנות היפנית היה זה של [[הירושיגה|הירוֹשִיגֶה]], שתיאר את נופי יפן בזויות וצורות לא טבעיות ועם קוי מתאר עבים ובולטים. אומנות הדפסים זו היוותה את ההשראה ליוצרים האירופאים בזרם ה[[אימפרסיוניזם|אימפרסיוניסטי]] כגון [[וינסנט ואן גוך|וינסנט ואן-גוך]] ו[[אדגאר דגה]].

 

== החברה ==

 

הסמוראים שהיוו 6% מהאוכלוסייה, היו אנשי צבא נושאי חרב. הם נהנו מזכויות יתר רבות, כגון: נשיאת 2 חרבות, לבישת בגדי משי, רכיבה על סוסים, להינשא ב[[אפריון]], ולגור סמוך לטירת ה[[שוגון]] או ה[[דאימיו]].

 

 

== החלשותה של שוגונות טוקוגאווה==

 

==סוף ההתבודדות==

כאשר הופיעו ספינותיו של הקומודור פרי בנמל אדו ביולי [[1853]], החלה מהומה רבתי בחצר השוגונות. יושב ראש מועצת הזקנים, [[אבה משהירו|אָבֶה מָשַהירוֹ]] ([[1819]]-[[1857]]) מונה כאחראי על המשא ומתן עם האמריקאים. האיום החדש על ביטחון המדינה שהציבו האמריקאים היה חסר תקדים בהיסטוריה של יפן והדעות לגבי דרך הטיפול בו היו חלוקות. אבה ניסה לאזן בין רצונה של מועצת הזקנים להתפשר עם האמריקאים, רצונו של הקיסר לשמור את יפן נעולה בפני הזרים ורצונם של ה[[דאימיו]] (שליטי המחוזות והערים) שרצו לצאת למלחמה באמריקאים. בהיעדר הסכמה ברורה, החליט אבה להתפשר עם האמריקאים ולקבל את דרישותיו של פרי לפתוח את יפן לסחר חוץ מצד אחד, ומצד שני להתכונן למלחמת מגננה מול האמריקאים. במרץ [[1854]] נחתם "חוזה השלום והידידות" ([[חוזה קאנאגוואה]]) אשר פתח שני נמלים ביפן לסחר עם האמריקאים, הבטיח יחס הוגן לניצולי ספינות אמריקאים שיגיעו לחופי יפן והתיר שליחת קונסול אמריקאי לשימודה, נמל קטן בחצי האי איזוּ, מדרום מערב לאדו. חמש שנים מאוחר יותר נחתם חוזה מסחרי נוסף שפתח תחומי מסחר נוספים לאמריקאים ביפן.

 

 

==סופה של התקופה==

מאמציה של השוגונות להחזיר לעצמה את כוחה השלטוני על ידי פיתוח צבא מודרני בסיוע מדינות המערב לא עלו יפה וזאת בעקבות ההתנגדות בעם לפתיחות כלפי המערב. עם מותו של הקיסר בשנת [[1867]] ירש אותו בנו בן ה-16 [[מוצוהיטו]], שתמך במתנגדי השוגונות וקבע לתקופת שלטונו את השם "מייג'י" ("שלטון נאור"), שם שגם אימץ לעצמו. עם עליית הקיסר החדש לשלטון החלו תומכיו דוחקים באנשי השוגונות להחזיר לקיסר את הסמכויות השלטוניות ובתחילת [[1868]] גרמו להדחת השוגון מהשלטון. בעקבות הדחת השוגון פרצה מלחמת אזרחים בין תומכי השוגון לתומכי הקיסר ([[מלחמת בושין]]), מלחמה בה ניצחו תומכי הקיסר אשר הורידו את יושינובו מדרגת שוגון לדרגת דאימיו פשוט. כוחות השוגונות נסוגו לצפון המדינה, שם החזיקו מעמד בעזרת הצי המודרני שהיה ברשותם עוד שישה חודשים נוספים באי [[הוקאידו]] שם הקימו את [[הרפובליקה של אזו]] שהתקיימה זמן קצר ביותר.

 

עם הניצחון של כוחות הקיסר על כוחות השוגונות הסתיימה למעשה תקופת אדו, והחלה תקופת [[הרסטורציה של מייג'י]] שהביאה עימה את המודרניזציה ליפן.

 

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}