פרוס העצרת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←התאריך של פרוס העצרת: קטגוריה |
←מקור המונח: תוספת ע מעשר הבהמה |
||
שורה 3:
==מקור המונח==
המונח מופיע מספר פעמים ב[[משנה]] וב[[תלמוד]]
המשמעות הראשונה היא של העלאת מס ומעשר בהמה, המתרחש לפני כל אחד משלושת הרגלים{{הערה|שם=הורוביץ|הורוביץ, יצחק. [http://daf-yomi.com/BookFiles.aspx?type=1&id=210&page=1&male=0 בקיצור - מסכת שקלים]. אתר [http://daf-yomi.com/dafYomi.aspx פורטל הדף היומי]}}:
{{ציטוט|בשלשה פרקים בשנה, תורמין את הלשכה, בפרוס הפסח, בפרוס עצרת, בפרוס החג, והן גרנות למעשר בהמה, דברי רבי עקיבא.|מקור={{משנה|1=שקלים|2=ג|3=א}}}}
{{ציטוט|תוכן=שלש גרנות למעשר בהמה, בפרוס הפסח, בפרוס העצרת, בפרוס החג, דברי רבי עקיבא.|מקור={{משנה
|1=בכורות|2=ט|3=ה}}}}
{{ציטוט|תוכן=ירדו לצמחים אבל לא לאילן. ציבחד ציבחד לאילן אבל לא לצמחים. סגין סגין לזה ולזה אבל לא לבורות לשיחין ומערות: מתריעין עליהן מיד. תני מתריעין על האילן בפרס הפסח. לבורות לשיחין ולמערות בפרס העצרת. מעתה אפי' יותר מיכן יותר מיכן מעשה ניסים ואין מתריעין על מעשה ניסים.|מקור=ירושלמי תענית ג ב}}▼
כמו כן, בגמרא קיים נימוק מדוע פרוס המועד הוא הזמן להפרשת מעשר הבהמה:
בשני המקורות הראשונים (מהמשנה) מדובר בתאריך שבו יש להעלות מס ל[[בית המקדש]]. על פי המקור השלישי (מהתלמוד) מדובר בתאריך שבו מתרעים על מחסור במי שתייה במאגרי מי השתייה.{{הערה|שם=בן עמי א|1=בן עמי, ירון. 2014. [https://www.youtube.com/watch?v=FD_AXogMgSA&index=1&list=PLdG7ggKO9lh33Do_8QeyZycFLo-Zsr_Py '''משדר ל"ג בעומר - ד"ר אורי אמיתי מהחוג להיסטוריה כללית משוחח עם ירון בן-עמי על אירועי החג'''] פרק א, הועלה למרשתת בתאריך 15/5/14.}}▼
{{ציטוט|תוכן=א"ר אבהו כל הן דתנינן פרס פלגא פלגא דל' יום קודם למועד שדורשים בהלכותיו והן גרנות וכו' א"ר יוחנן מפני שהן פירקי לידה ר' אחא ור' תנחום בר חייה בשם ריב"ל כדי שתהיה הבהמה מצויה לעולי רגלים א"ר יודן שלא יבא לידי בל תאחר א"ר יוסה כל המשהה טבלו עובר בבל תאחר תמן|מקור=[[בבלי]] שקלים ג א}}
לפי [[רבי יוחנן]], מדובר בזמנים בשנה בהן הבהמות רגילות ללדת. לפי [[רבי אחא]] ו[[רבי תנחום בר חייא]] בשם [[רבי שמעון בן לקיש]], מדובר בתקופה שבה נהגי בעלי הבהמות לכנס את בהמותיהם לקראת השחיטה, על מנת למכור את הבשר לעולי הרגל. לפי [[רבי יודן]], נקבע המועד על מנת למנוע איחור בהבאת המעשר, ו[[רבי יוסה]] מרחיב שהמועדים נבחרו להיות קרובים למועד על מנת למנוע שכחה, וכן כי מועד אחד (ולא שלושה) היה בלתי אפשרי לבעלי הבהמות.{{הערה|שם=הורוביץ|הורוביץ, יצחק. [http://daf-yomi.com/BookFiles.aspx?type=1&id=210&page=1&male=0 בקיצור - מסכת שקלים]. אתר [http://daf-yomi.com/dafYomi.aspx פורטל הדף היומי]}}
▲{{ציטוט|תוכן=ירדו לצמחים אבל לא לאילן. ציבחד ציבחד לאילן אבל לא לצמחים. סגין סגין לזה ולזה אבל לא לבורות לשיחין ומערות: מתריעין עליהן מיד. תני מתריעין על האילן בפרס הפסח. לבורות לשיחין ולמערות בפרס העצרת. מעתה אפי' יותר מיכן יותר מיכן מעשה ניסים ואין מתריעין על מעשה ניסים.|מקור=
▲
על פי מקור מ[[המאה ה-12]], פרוס העצרת הוא המועד בו הפסיקו למות תלמידי [[רבי עקיבא]], שלזכרם נהוגה [[ספירת העומר]]. מדובר בצידוק לכך למנהג בחלק מהעדות באותה התקופה להקל במנהגי האבלות בל"ג בעומר:
| |||