אקרוסטיכון במקרא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←סדר האותיות פ'-ע': הוספת קישוריות |
|||
שורה 75:
בשלושה מפרקי איכה (ב,ג,ד) סדר האלפבית שונה במקצת מהסדר הידוע. האות פ' מופיעה לפני האות ע'. מאחר שתופעה זו חוזרת שלוש פעמים סביר שאין מדובר בטעות אלא בבחירה מכוונת. חיזוק נוסף לכך הוא שבית האות פ' נפתח באופן כמעט זהה בפרקים ב' ו-ג': "פצו עליך פיהם"(ב, ט"ז) ו-"פצו עלינו פיהם"(ג, מו){{הערה| Heater, p. 314. This quotes Weisman, “Die Klaglieder”, p. 33.}}. בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו כמה כתובות אלפבית עתיקות בהן סדר האותיות פ' ו-ע' הפוך מן המוכר לנו, כמו בפרקים אלה באיכה{{הערה| ש. אחיטוב, "הכתב והמכתב", עמודים 15, 145, 159. אהרן דמסקי, "ידיעת ספר בישראל בעת העתיקה", ע"מ 271.}}. פ' מקדימה את ע' גם ב[[תרגום השבעים]] למזמור אשת חיל. כמו כן, בגרסה של איכה פרק א' המופיעה באחת מ[[מגילות קומראן]] פ' מקדימה את ע', שלא כמו ב[[נוסח המסורה]] שלפנינו. ייתכן שעדויות אלו יכולות להצביע על סדר אחר שהיה מקובל לאלפבית{{הערה|אחיטוב, ע"מ 15.}}. היו חוקרים שאף הציעו שבמזמור ל"ד בתהלים הקדימה פ' את ע' בנוסחו המקורי, על אף שאין לכך כל עדות נוסח עתיקה. זאת על פי ההקשר בלבד: הפסוק הפותח באות צ' במזמור זה לא מתאים להיקרא כהמשכו של הפסוק הפותח באות פ' אלא דווקא כהמשכו של הפסוק הפותח באות ע'{{הערה|Mitchell, "The Peh/Ayin Order in the Acrostics of the Book of Eichah", p. 3.}}.
[[רבי יוחנן]] ו[[רבה|רבא]] נדרשו אף הם לסוגיית שינוי סדר האותיות באיכה. הם סברו, על דרך ה[[מדרש|דרש]], ששינוי סדר ה-פ' וה-ע' נועד על מנת להדגיש ש[[שנים עשר המרגלים|המרגלים במדבר]] חטאו בחטא לשון הרע. לשיטתם, המרגלים דיברו בפיהם רעה על הארץ ותיארו דברים שלא ראו בעיניהם, ולכן הוקדמה ה-פ' ל-ע' באיכה: "בשביל מה הקדים פ"א לעי"ן בשביל מרגלים שאמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם" ([http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%93_%D7%91 סנהדרין ק"ד ע"ב]). יש לציין שעל פי [[פשט]] הדברים, [[סיפור המרגלים]] לא מוזכר כלל באיכה. במדרש [[איכה רבה]] חוזרים דברים דומים, אך ללא אזכור המרגלים: "מפני מה הקדים פ"ה לעי"ן? לפי שהן אומרים בפה מה שלא ראו בעין"{{הערה|מדרש איכה רבה, מהדורת ש' בובר, וילנה תרנ"ט, ב טז, עמ' 119.}}.
==== אקרוסטיכון מינימלי באיכה ה' ====
| |||