אלכסנדר זאובר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
טרול המתים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ הגהה, ניסוח |
||
שורה 1:
{{אין תמונה|גבר}}
'''אלכסנדר (שמשון יעקב) זאובר''' ([[17 במאי]] [[1903]] - [[9 בספטמבר]] [[1961]]) היה [[עיתונאי]] [[ישראלי]], איש [[התנועה הרוויזיוניסטית]] ו[[בוררות|בורר]]. היה ה[[מוציא לאור]] וה[[עורך]] של השבועון "[[עיתון מיוחד]]" משנת ייסודו ב-[[1934]] ועד לסגירתו ב-[[1952]].
ממנהלי "[[אוי קלט]]" בארץ ישראל, עיתונאי בעיתון "[[דואר היום]]" עיתונאי ב"[[ידיעות אחרונות]]" ומקים מוסף "7 ימים" ב"[[ידיעות אחרונות]]" ועורכו הראשי של "[[דאס אידישע פאלקסבלאט]]"
==חייו==
זאובר נולד בעיר [[מונקאץ']] (היום ב[[אוקראינה]]), שהייתה אז חלק מממלכת [[הונגריה]], בן לשמואל זאובר מתלמידיו של ה"[[כתב סופר]]" וגיטל לבית שטרנבך. בשל מותם של הוריו בגיל צעיר, הוא גדל אצל סבו מיכאל שטרנבך
==פעילות עיתונאית==
זאובר הקים בהונגריה את העיתון "[[דאס יודישע פאלקסבלאט]]" שהיה העיתון ההונגרי הציוני הראשון .
זאובר כתב רבות בעיתון [[אוי קלט]], ובעיתון [[דואר היום]].
[[
===עיתון מיוחד===
{{הפניה לערך מורחב|עיתון מיוחד}}
זאובר נחשב ל"אבי העיתונות הצהובה בארץ ישראל" זאת בשל העיתון שהיה תחת עריכתו ובבעלותו "[[עיתון מיוחד]]", שעסק ב[[פלילים]] וב[[רכילות]] על חיי האישים ב[[ארץ ישראל]] דבר שהיה נדיר וראשוני בארץ.
כותרותיו של זאובר ב"עיתון מיוחד" היו יוצאות דופן, סנסציוניות, ובנוסח מחורז, למשל
"בעל מלון שכיח, נעל את אשתו על מסגר ובריח, עזב את חברתו ושתי ברחוב הטורים, והתחתן עם אסתר העשירה בפורים". כתבות רבות בעיתון כתב זאובר תחת [[שם עט|שמות עט]] שונים, בהם השם "סבירם", שפירושו סבי רב מיכאל, על שם סבו הרב מיכאל שטרנבך.
עיתון מיוחד זכה לתפוצה גדולה אך בשל קריאתו של [[יהודה מוזס]] לאלכסנדר זאובר להצטרף לסגל ידיעות אחרונות החליט זאובר לאחר 19 שנים לסגור את עיתון מיוחד ולהמשיך בקריירה העיתונאית שלו ב[[ידיעות אחרונות]] .
שורה 24 ⟵ 25:
מעמדו כעיתונאי הקנה לו מעמד ציבורי והוא שימש כבורר ומפשר בבעיות שהיו בין אנשי היישוב. הוא השתייך ל[[ברית הציונים הרוויזיוניסטים]], והיה חבר באגודות שונות כמו "התאחדות עולי הונגריה".
כאשר הקימו [[אב"א אחימאיר]], [[אורי צבי גרינברג]] וד"ר [[יהושע ייבין]] את "[[ברית הבריונים]]", הצטרף גם זאובר לתנועה. על אף היותו איש ימין היה גאה בבנו [[מיכאל זאובר]] שהלך אחרי [[
בזמן [[מלחמת העצמאות]] השתתף במשלחת לקניית נשק ל[[צ'כוסלובקיה]], זאובר נבחר לתפקיד זה בשל קרבתו והשפעתו על אנשי השלטון, כושר השכנוע שלו וידיעת השפה ה[[צ'כית]].
שורה 30 ⟵ 31:
==ספרו==
"דם קדושים בעפר הכביש" הוצאת "ספר" שנת [[1936]]
==מותו==
| |||