הבדלים בין גרסאות בדף "זואבים"

הוסרו 265 בתים ,  לפני 5 שנים
==הזואבים הצרפתים==
===כיבוש אלג'יריה===
ביוני [[1830]] נחת הצבא הצרפתי בסידי פרג' או סידי פרוש וב-[[5 ביולי]] הכניעה את העיר אלג'יר. ב-[[15 באוגוסט]] [[1830]] הרוזן בומון,מפקד חיל המשלוח הצרפתי, החליט בעצת הקולונלה[[קולונל]] אלפרד ד'אוביניוסק, לגייס 500 זואבים ראשונים מתוך יחידה ששירתה את שלטון הכיבוש העות'מאני. הייתה זו פלוגת הזואבים הראשונה.
ב-[[1 באוקטובר]] [[1830]] גייס יורשו בתפקיד, הגנרל ברטראן קלאזל, לשירותו, בנוסף לשאריות יחידת הזואבים של הדייה[[דיי]] של אלג'יר ושל סגנו, עוד לוחמים "מורים", [[ערבים]] ו[[קולוגלי]], והקים על בסיס זה את גיס הזואבים. (Corps des zouaves)
גיס זה הורכב משתי פלוגות בסך הכל - 700 לוחמים. הורכבו גם שתי יחידות (escadrons) של [[פרשים]] זואבים, אך אלו שולבו החל מ-[[1831]] ל"גדוד הציידים האפריקני". יחידה זו הייתה מעורבת כששולבו בה גם ילידים וגם צרפתים שורשיים, עם משכורת זהה. נעשה ניסיון כושל לשלב בתוכם גם מתנדבים פריזאים. בסופו של דבר אלו האחרונים הקימו את גדוד הרגלים מס.67
גיס זה הורכב משתי פלוגות בסך הכל - 700 לוחמים.
ב[[7 במרץ]] [[1833]] הוציא מלך צרפת צו שבו הכיר בהקמת יחידות אלה באופן רשמי.{{דרוש מקור}}. בשנת [[1838]] הוקמה פלוגה נוספת ושלוש היחידות הרכיבו את הגדוד בפיקודו של המייג'ור למוריסייר. זמן מה אחרי הקמת יחידת הצלפים האלג'יראים ה"טורקוס" כגוף צבאי המורכב מחיילים מוסלמים, שונה אופיו של גדוד הזואבים והוא גייס חיילים מצרפת המטרופוליטנית בלבד.
 
בימי כיבוש אלג'יריה על ידי צרפת שירתו הזואבים שירות צבאי ארוך. בין אוקטובר 1831-ינואר 1831 השתתפו הזואבים בקרבות נגד הביי של טיטרי ובכיבוש של [[בלידה]] ושל [[מדאה]]. הצלחתם המהדהדת הראשונה התרחשה במבצע במעבר מוזאיה ב-[[3 ביולי]] [[1831]] {{דרוש מקור]} כשהם חיפו על נסיגת חיל המצב ממדאה.
אחר כך שתיים, שגויסו תחילה מקרב שבט זואווה מהרי ג'ורג'ורה ושבטים אחרים בקביליה. בני אוכלוסיה זו סיפקו קודם לכן לוחמים ל[[דיי]] של [[אלג'יר]] ובאוגוסט [[1830]] מפקד כוח המשלוח הצרפתי שכבש את העיר המליץ על המשך העסקתם.
הזואבים שירתו שירות צבאי ארוך בימי כיבוש אלג'יריה על ידי צרפת והשתתפו בהתחלה במבצע במעבר מוזאה במאץ [[1836]], אחר כך בקרבות מיטיג'ה בספטמבר 1836 וב[[מצוד]] על העיהעיר [[קונסטנטין]] ב-[[1837]]. מגויסים בהתנדבות או על ידי העברה מיחידות אחרות אחרי ותק של לפחות שנתיים,ה זואבים זכו למעמד אליט ב"צבא אפריקה" שבמסגרת הצבא הצרפתי.
ב[[7 במרץ]] [[1833]] הוציא מלך צרפת צו שבו הכיר בהקמת יחידות אלה באופן רשמי.{{דרוש מקור}}. בשנת [[1838]] הוקמה פלוגה נוספת ושלוש היחידות הרכיבו את הגדוד בפיקודו של המייג'ור למוריסייר. זמן מה אחרי הקמת יחידת הצלפים האלג'יראים ה"טורקוס" כגוף צבאי המורכב מחיילים מוסלמים, שונה אופיו של גדוד הזואבים והוא גייס חיילים מצרפת המטרופוליטנית בלבד.
 
הזואבים שירתו שירות צבאי ארוך בימי כיבוש אלג'יריה על ידי צרפת והשתתפו בהתחלה במבצע במעבר מוזאה במאץ [[1836]], אחר כך בקרבות מיטיג'ה בספטמבר 1836 וב[[מצוד]] על העי קונסטנטין ב-[[1837]]. מגויסים בהתנדבות או על ידי העברה מיחידות אחרות אחרי ותק של לפחות שנתיים,ה זואבים זכו למעמד אליט ב"צבא אפריקה" שבמסגרת הצבא הצרפתי.
 
Deux escadrons de zouaves à cheval sont également formés, mais intégrés dès 1831 aux [[1er régiment de chasseurs d'Afrique|chasseurs d'Afrique]]. Le recrutement est mixte et les soldes identiques pour les indigènes et les français. Il y eut une tentative de leur incorporer les « Volontaires parisiens », ce fut un échec et ces volontaires formèrent le [[67e régiment d'infanterie|{{67e}} régiment d'infanterie]].
 
D’octobre 1830 à janvier [[1831]], ils combattent le bey de Tittery et occupent [[Blida]] et [[Médéa]]. Leur premier succès remarqué a lieu le {{date|3|juillet|1831}} au [[col de Mouzaïa]], lorsqu'ils couvrent la retraite de la garnison de [[Médéa]].
 
===האימפריה הצרפתית השנייה===