זואבים – הבדלי גרסאות

כצויין לעיל,בשנת [[1852]] הצבא הצרפתי כלל שלושה גדודי זואבים. כל אחד מהם שובץ במחוז אחר של אלג'יריה, שבו החזיק מחסנים וחיל מצב משלהם לעת שלום. [[מלחמת קרים]] הייתה המקרה הראשון שבו שירתו הזואבים מחוץ לאלג'יריה. בהמשך הם שירתו גם ב[[מלחמת אוסטריה-צרפת|מלחמת צרפת-אוסטריה]] בשנת [[1859]], ב[[התערבות צרפת במקסיקו]] ב-[[1866]]-[[1864]] ו[[מלחמת צרפת-פרוסיה]] ב-[[1870]]. מדי הזואבים והתנהלותם עשו אותם מוכרים היטב מחוץ לצרפת ותמונותיהם פורסמו תכופות בתקשורת הכתובה המאויירת של התקופה.חיילי גדוד הזואבים מס.2 , שנודעו בכינוי "תני אוראן" זכו להיות מעוטרים בלגיון הכבוד בעקבות [[קרב מג'נטה]] ב-[[1859]].

ב-[[23 בדצמבר]] [[1854]] נוצר גדוד רביעי - "הזואבים של משמר הקיסר". גיוס החיילים שבו עוכב עד [[15 במרץ]] [[1855]] כשהוחזרו לצרפת חלק מהזואבים שלחמו במלחמת קרים. הזואבים של משמר הקיסר נשלחו לשרת גם הם במלחמת קרים ואחר כך בכל מערכות האימפריה הצרפתית השנייה. חיל המצב שלהם בעת שלום נמצא בהתלחה בסן קלו, אחר כך, החל משנת [[1857]] בו[[ורסאי]]. חיילי הגדוד הזה לבשו את מדי הזואבים הקלאסיים