אליפלט (שיר) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
{{נתן אלתרמן}}
מ {{תנ"ך|שמואל ב|ה|טז}}
שורה 26:
הסביבה החברתית אומרת שלאליפלט אין אופי כלל, אך הקורא מבין שאין זה נכון: טבועות באליפלט תכונות כמו פשטות ויושר, שהן בעלות עוצמה דווקא בגלל שאינו שואל "מדוע ולמה" ודווקא בגלל הנאיביות שבו. נקודת המוצא של השיר היא - "נזמר נא". יש המציינים שאלתרמן הביא כאן ביקורת על דחייה חברתית: אנחנו כחברה הסתכלנו על אליפלט מילדותו בשמץ זלזול ורחמים, גזלנו מידיו צעצועים, הצקנו לו קצת, השארנו אותו בשולי החבורה, ולאחר שמת זימרנו עליו, אבל לא ניסינו להבין את נקודת מבטו או להזדהות עמו. כנראה שהאנשים בסביבתו של אליפלט חסרו את הפשטות והיושר שלו ודבר זה גרם להם להיות חסרי מנוחה וחסרי מענה, מה שהניע אותם לזמר את שירו. חלק זה של השיר מראה לדעת אותם חוקרים, את חוסר הכבוד של החברה והתייחסותה האיוולת לחריגים שבתוכה, ה"אליפלטים", מה שמראה על העקמומיות שלה וחוסר רצונה לראות את ערוותה שלה{{הערה|"[http://gadigizbar.wordpress.com/2012/03/22/%D7%90%D7%99%D7%96%D7%94-%D7%99%D7%9C%D7%93-%D7%90%D7%AA%D7%94-%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%9C%D7%98/ איזה ילד אתה, אליפלט?]" בבלוג של ברוך מרחיב גד, 22 במרץ 2012}}{{הערה|ירדן ניר-בוכבינדר, [http://www.haayal.co.il/story_1720 אין לו אופי אפילו במיל], באתר "[[האייל הקורא]]", 13 בדצמבר 2003}}.
 
השם "אליפלט", שמוזכר בתנ"ך כאחד מבניו של [[דוד המלך]]{{הערה|{{ויקיטקסטתנ"ך|שמואל ב |ה |טז}}}}, נחשב בימינו כשם [[גלות]]י ולא שם ישראלי-"[[צבר (סלנג)|צברי]]" טיפוסי. בדומה לשמות כמו "ירחמיאל" ששימשו ב[[יידיש]] כשמות נרדפים ל"[[שלימזל]]", שימש השם "אליפלט" ב[[ספרות עברית|ספרות העברית]] לתיאורו של אביון וביש-גדא, כדוגמת אליפלט העגלון, גיבור שירו של [[יהודה לייב גורדון|יל"ג]]{{הערה|1=[[זיוה שמיר]], "הלך ומלך, אלתרמן – בוהמיין ומשורר לאומי", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010 ([http://www.text.org.il/index.php?book=1003063 הפרק הרביעי] של הספר)}}.
 
===חלק שני: אליפלט החייל===