קלאבהאוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏היסטוריה: קישורים פנימיים
שורה 27:
בתחילת שנות ה-40 ניסו הפסיכיאטר חירם ג'ונסון מבית החולים הפסיכיאטרי רוקלנד ב[[ניו יורק]], יחד עם אליזבת שרמרון (Elizabeth Schermerhorn), [[טכנאי]]ת בבית החולים, להקים קבוצת עזרה עצמית למתמודדים עם הפרעות נפשיות מבית החולים.{{הערה|[http://www.thestrengthsfoundation.org/3-tips-for-understanding-the-self-help-movements-work-on-strengths The Self Help Movement’s work on strengths], The Strengths Foundation}} ההתארגנות לא צלחה, אך ב-[[1944]] התארגנה קבוצה של עשרה מתמודדים שיצאו מ[[אשפוז פסיכיאטרי]] ברוקלנד, ואחד מהם, מייקל אובלנסקי, פנה לסיוע לשרמרון. הם הקימו קבוצה בשם "אנחנו לא לבד" (WANA - We Are Not Alone).{{הערה|[http://www.fountainhouse.org/content/history Fountain House - history]}} שרמרון סייעה לקבוצה ובהמשך אספה תרומות עבור הארגון במסגרת קהילות בריאות הנפש בניו-יורק{{הערה|Dincin, J, "Psychiatric Rehabilitation" Schizophrenia Bulletin, 13 : 131-147, 1975}}. תחילה פעלה הקבוצה כקבוצה לעזרה עצמית, ובהמשך היא התפתחה לקהילה [[יזמות עסקית|יזמית]] מוצלחת המבוססת על תוכנית של עזרה למתמודדים להשיב לעצמם את הפעילות והשאיפות שהיו להם לפני תקופת מחלתם.
 
ב-[[1948]] נפתח הקלאבהאוס הראשון, בית פונטיין, ב[[מנהטן]]; בעזרתם של מתנדבים, בית פונטיין נרכש רשמית בתחילת [[1950]]. תוכנית בית פונטיין{{הערה|[http://www.fountainhouse.org/ אתר בית פונטיין]}} הפכה לתבנית לדגם הקלאבהאוס בשנת [[1977]], אז זכה הארגון במענק רב שנתי מטעם [[המכונים הלאומיים לבריאות]], במטרה ליצור תוכנית הכשרה לאומית ולהקים קבוצות דומות. עד [[1987]] הוקמו 220 מסגרות קלאבהאוס בארצותב[[ארצות הברית]]. ב-[[1994]] הוקם הארגון העצמאי ICCD, במטרה לתמוך בהקמת קלאבהאוסים ברחבי העולם ולפתח את המודל. הארגון ממשיך לקדם את המודל עד היום, מקיים כנסי מחקר בתחום, ועוד.
 
== ראו גם ==