ברכת הים הגדול – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תמר הירדני (שיחה | תרומות) ניקוד |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 13:
בהקשר זה ציינו כמה מפרשים, שיש לרבי יהודה שיטה עקבית לפיה כל מקרה פרטי ראוי לברכה מיוחדת, בניגוד לדעת רוב התנאים, שקבעו ברכות מכלילות יותר.{{הערה|1={{משנה|ברכות|ו|א}}, על ברכת הירקות: "בורא מיני דשאים", ופירוש התלמוד {{בבלי|ברכות|מ|א}}, שלדעתו: "כל מין ומין - תן לו מעין ברכותיו" (התלמוד שם קובע שאין הלכה כמותו בנידון שם). [[תוספתא]] ברכות פרק ד הלכה ה.}} מתבקש, אפוא, שדבריו כאן הם על פי שיטתו המיוחדת, ואינם מוסכמים.{{הערה|1=[[הגר"א]] בחידושיו על מסכת ברכות, שם.}}
ב. מהו "הים הגדול" שעליו מדבר רבי יהודה? האם כוונתו [[הים התיכון|לים התיכון]], שהוא סתם "הים הגדול" [[מקרא|במקרא]] ובדברי חז"ל,{{הערה|1=במקרא - {{תנ"ך|במדבר|לד|ו}}, ועוד. בדברי חז"ל - דוגמה ב[[תוספתא]] בשבת פרק יב הלכה יג: "רוחץ אדם [[ים כנרת|במי טבריא]] ובים הגדול, אבל לא... [[ים המלח|בימה של סדום]]". בהקשר של ברכה זו כתב כך רבי [[אברהם בן הרמב"ם]] בספרו "[[המספיק לעובדי ה']]" פרק ל.}} או כוונתו ל[[אוקיינוס]] דווקא, שגודלו העצום מצדיק ברכה בפני עצמה?{{הערה|1=[[שו"ת]] [[הרא"ש]] כלל ד סימן ד.}}
קיים קשר בין שתי השאלות: אם רבי יהודה מדבר גם על הים התיכון - סביר יותר שדבריו שנויים במחלוקת, כי קשה להניח שהמשנה הסתמית שאמרה "ימים" התעלמה מן הים התיכון, שהיה הים המרכזי בתקופת המשנה.{{הערה|1=ה[[רא"ש]] בתשובתו שם קושר במפורש בין שתי השאלות, ומוכיח מדברי הראשונים שלפניו שפסקו כרבי יהודה, כמו ה[[רי"ף]] וה[[רמב"ם]], והבינו שאין מחלוקת במשנה, שכוונת רבי יהודה לאוקיינוס בלבד.}}
| |||