הבדלים בין גרסאות בדף "צבי אריה סלור"

אין שינוי בגודל ,  לפני 5 שנים
מ
תקלדה
מ
מ (תקלדה)
בשנת [[1901]] חזר סלור ל[[ארץ ישראל]] לאחר שקיבל רשות מהמלך. הוא התיישב ב[[פתח תקוה]] ובשנת [[1911]] פתח מרפאה ו[[בית מרקחת]] במושבה [[כפר סבא]]. תוארו הרשמי היה רוקח-חובש היות שלא הוסמך כרופא אולם בימי הטורקים לא הקפידו על כך והוא שימש למעשה גם כ"רופא".
 
במרץ [[1917]] בעת מלחמת העולם הראשונה, עם התקדמות ה[[בריטניה|בריטים]], הוטלה גזירת גירוש על 9,000 יהודי תל אביב ו[[יפו]]. בתל אביב הוקם וועד הגירה מרכזי בראשות [[מאיר דיזנגוף]] שתפקידו היה לסייע לוועדי ההגירה המקומיים בקליטתם ובטיפולם במגורשים. רבים העדיפו להגיע לכפר סבא בגלל קרבתה לתל אביב. בחירה זו התבררה עד מהרה כטעות. במושבה היו רק כמה עשרות תושבים שלא יכלו לקלוט את המגורשים שמספרם הגיע למעלה מ-1200 נפש. לא היו מקומות דיור, תעסוקה, מזון ותנאי תברואה. המגורשים בנו סוכות ביער ה[[אקליפטוס]]יןים המוכר כיום בכפר סבא כ"יער אוסישקין".
 
סלור נטל על עצמו לטפל במגורשים. הוא בנה בית חולים מאולתר וטיפל בחולי ה[[מלריה]] ו[[טיפוס הבטן]] שהתפרצו בגלל תנאי ההגיינה הירודים והמחסור במים זורמים. הוא טיפל ללא תמורה כספית ואף קנה בכספו חיטה בכפרים הערביים הסמוכים. באחת הפעמים אסרו הטורקים את הגברים והובילו אותם ל[[טול כרם]] סלור יצא מיד ושכנע את ה[[פחה]] לשחרר אותם.