בכור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏הבכור בתנ"ך: {{תנ"ך|שמות|יג|ב|קצר=כן}}
מ ←‏הבכור בתנ"ך: {{תנ"ך|במדבר|יח|טו|קצר=כן}},
שורה 16:
[[שבטי ישראל|בני ישראל]] סימנו את משקופי בתיהם בדם כדי שהמכה תפסח עליהם, ובעקבות כך קרוי החג שנחגג לזכר יציאת מצרים [[פסח]].
 
ב{{תנ"ך|שמות|יג|ב|קצר=כן}}, נכתב: "קדשׁ-לי כל-בכור פטר כל-רחם בבני ישׂראל באדם ובבהמה לי הוא.", כלומר הבכור, בין אם אדם או בהמה, אמור להיות מוקדש לאלוהים, אולם ב[[{{תנ"ך|במדבר]] י"ח|יח|טו|קצר=כן}}, ט"ו מופיעה מצוות פדיון הבכור: "כל-פטר רחם לכל-בשׂר אשׁר-יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה-לך אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור-הבהמה הטמאה תפדה."
 
אחד המקורות הראשונים היוצרים מעמד ייחודי ב[[תנ"ך]] הוא בסיפור [[מכת בכורות]], המכה העשירית שניחתה על המצרים קודם [[יציאת מצרים]]. במקומות רבים ב[[תורה]] מנומק מעמדם של הבכורים בהסתמך על מכה זו - "כִּי לִי, כָּל בְּכוֹר - בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי לִי כָל-בְּכוֹר בְּיִשְׂרָאֵל, מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה: לִי יִהְיוּ, אֲנִי ה'" ([[במדבר]], ג', י"ג).<br />