חנה ספראי – הבדלי גרסאות

עיקר פעילותה הייתה בתחום הרעיוני כחברה בהנהלת תנועת [[נאמני תורה ועבודה]] ובהנהגה הרעיונית של תנועת "[[קולך]]". פעלה למיצוב מעמדן של הנשים בלימוד הטקסטים היהודיים, ובמסגרת זו כתבה במסגרת "נאמני תורה ועבודה" דפי "פרשת שבוע" עם דגש על המבט הנשי, מילאה ב"קולך" תפקיד של "אישה חכמה" המשיבה על שאלות בענייני השקפת עולם, ערכה ספר של נשים כותבות הלכה וספר נוסף על מקומן של נשים במדרשי הלכה. על השתתפותה, כאישה, בפירוש [["משנת ארץ ישראל"]] אמרה כי עובדת היותה פמיניסטית, מעניקה ערך מוסף לפירוש. "עולם הלימוד היהודי מוצף מזה אלפיים שנה בלימוד של גברים. הגברים המצויים בעולם זה, משועבדים במידת מה, כמעט בעל כורחם, במודע ושלא במודע, אל שבלונות ומודלים ידועים של לימוד בתחומים שונים". לטענתה, כאישה, שהודרה ממסגרות הלימוד הגבריות בעל כורחה, ההשתלבות שלה בעולם הלימוד שונה. קיימת אצלה ערנות לשאלות אחרות; נכונות מהירה יותר וביקורתית פחות לקריאה שאינה משועבדת למודל ההלכתי בראש ובראשונה. היא טענה כי לפמיניזם יש אמנם מחיר דתי מחיר, אולם יש לזכור שבהיעדרותן של נשים - המחיר כבד עוד יותר. שכן "איזו מן יהדות זו כשחמישים אחוזים מעם ישראל אינו שותף לה? איזו תורה זו?".