המתנה האימפריאלית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏קנדה: קישורים פנימיים
שורה 38:
| 1
|}
המשלוח הסופי כלל כמה מטוסים נוספים כמו שני מטוסי [[B.E.2 (מטוס)| B.E.2]], [[רויאל איירקראפט פקטורי F.E.2|מטוס F.E.2]] אחד ומטוס ויקרס F.B.5 אחד, בתוספת כמה שלדות מטוס כחלקי חילוף וסך כל המטוסים שנשלחו לקנדה עמד על 120.{{הערה|1=[http://www.airhistory.org.uk/gy/ImperialGift-Canada.html "Imperial Gift to Canada." Golden Years of Aviation.]}}
 
בנוסף למטוסים נשלחה כמות גדולה של חלקי חילוף, כולל מנועים, וציוד נלווה כמו מצלמות, ציוד עגינה ל[[מטוס ימי|מטוסים הימיים]] ו-300 כלי רכב (משאיות, נגררים ואופנועים). המתנה האימפריאלית היוותה את הבסיס להקמתו של [[חיל האוויר המלכותי הקנדי]]. ב-[[1920]], מועצת האוויר של קנדה מימנה פרויקט שבמסגרתו בוצעו לראשונה בקנדה טיסות מהחוף המזרחי לחוף המערבי כדי לבדוק את האפשרות להנחת יסוד לשירות נוסעים ודואר אווירי. למרות שהמטוסים לא כל כך התאימו לאקלים הקנדי הקשה, הם היו בשירות עד שנות השלושים עד שהוחלפו בסוגי מטוסים חדישים יותר.{{הערה|1=[http://rwrwalker.ca/cab_detail_aa_cz.html Walker, R. W. R. "Canadian Military Aircraft Serial Numbers The Air Board Years Detailed list G-CYAA to G-CYCZ." Canadian Military Aircraft Serial Numbers, 6 November 2005.]}} המטוס האחרון שיצא מהשירות ממשלוח זה היה מטוס אברו 504 שפרש ב-[[1934]].{{הערה|שם=קנדה}}