משפט בין-לאומי פומבי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקישיתוף בשורה |
|||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=ענף המשפט המסדיר את היחסים המשפטיים בין מדינות|אחר=ענף המשפט המסדיר את היחסים המשפטיים בין בני אדם או תאגידים ממדינות שונות|ראו=[[משפט בינלאומי פרטי]]}}
[[
▲[[תמונה:International_Court_of_Justice.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ארמון השלום - מושב [[בית הדין הבינלאומי לצדק]] ב[[האג]] הוא הגוף המשפטי העיקרי הפוסק לפי [[משפט בינלאומי פומבי|המשפט הבינלאומי]]. בית הדין פוסק בשתי קטגוריות: (א) פסקי דין בסכסוכים בין מדינות (ב) מתן חוות דעת בסוגיות משפטיות שמופנות אליו על ידי העצרת הכללית של האו"ם או [[מועצת הביטחון]].]]
'''משפט בינלאומי פומבי''' בעיקר מסדיר את היחסים שבין [[מדינה|מדינות]],<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.icj-cij.org/pcij/serie_A/A_10/30_Lotus_Arret.pdf|כותרת = S.S. "Lotus" (Fr. v. Turk), Judgment, 1927 P.C.I.J. (Ser. A) No. 10|עמודים = |תאריך = 7 ספטמבר 1927|שפה = אנגלית, צרפתית|מידע נוסף = עמ' 18}}</ref> אבל במקרים מסוימים גם קובע כללים כלפי אנשים<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.icc-cpi.int/nr/rdonlyres/ea9aeff7-5752-4f84-be94-0a655eb30e16/0/rome_statute_english.pdf|כותרת = Rome Statute of the International Criminal Court}}</ref> או ישויות [[משפטים|משפטיות]] שונות.<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.icj-cij.org/docket/files/4/1835.pdf|כותרת = Reparation for Injuries Suffered in the Service of the United Nations, Advisory Opinion, 1949 I.C.J. 174|עמודים = |תאריך = 11 אפריל 1949|שפה = אנגלית, צרפתית|מידע נוסף = עמ' 185}}</ref>
==הבסיס ההיסטורי למשפט בינלאומי==
[[קובץ:Original Geneva Conventions.jpg|ממוזער|[[אמנת ז'נבה הראשונה]] שנחתמה ב-1864]]
מאז שחר ההיסטוריה, שליטים של מדינות, ממלכות או ישויות פוליטיות אחרות חתמו על הסכמים זה עם זה, על מנת לסיים או למנוע סכסוכים אלימים. ההסכמים נותרו בתוקף עד שהוחלפו על ידי אירועים שונים – הפרה של ההסכם שגרמה לו להיות ריק מתוכן; סכסוכים חדשים שעשו אותו ללא רלוונטי, או הסכמים חדשים שגרמו ליחסים חדשים.▼
{{לערוך|פסקה=כן}}
▲מאז שחר ההיסטוריה, שליטים של מדינות, ממלכות או ישויות פוליטיות אחרות חתמו על הסכמים זה עם זה, על מנת לסיים או למנוע סכסוכים אלימים. ההסכמים נותרו בתוקף עד שהוחלפו על ידי אירועים שונים – הפרה של ההסכם שגרמה לו להיות ריק מתוכן; סכסוכים חדשים שעשו אותו ללא רלוונטי, או הסכמים חדשים שגרמו ליחסים חדשים. בנוסף, מדינות אימצו כמה הנחות, בפירוש או שלא בפירוש, שהכתיבו את היחסים שלהם אחד עם השני, מחוקי ה[[אביר]]ות בשדה הקרב ועד לפרוטוקול ה[[דיפלומטיה|דיפלומטי]]. לבסוף, ההנהגה של שלטון החוק והמוסדות הנלווים לו במדינות, סיפקו מסגרת משותפת ליישוב עניינים משפטיים בין מדינות.
[[אמנות ז'נבה|ועדת ז'נבה]] הראשונה ב-[[1864]] כינסה את המדינות האירופאיות על מנת לייסד חוקי [[מלחמה]] ב[[אירופה]]. [[ועידת השלום בפריז (1919)]], ייצגה את הניסיון הרחב הראשון ליצור הסכמים גלובליים ורב צדדיים, שגולמו ב[[חבר הלאומים]]. הנטייה ליצור התחייבויות רב צדדיות התגברה מאז, ולפיכך יש היום משמעות רבה ללימוד "משפט בינלאומי" כאמצעי ליישוב סכסוכים בין מדינות.▼
▲[[אמנות ז'נבה|ועדת ז'נבה]] הראשונה ב-[[1864]] כינסה את המדינות האירופאיות על מנת לייסד חוקי [[מלחמה]] ב[[אירופה]]. [[ועידת השלום בפריז (1919)]], ייצגה את הניסיון הרחב הראשון ליצור הסכמים גלובליים ורב צדדיים, שגולמו ב[[חבר הלאומים]].
במשך השנים, התפתח קוד משפטי ליחסים בין מדינות. גם כשהמדינות היו במצבי [[מלחמה]], שליחים בדרך כלל נחשבו כמוגנים מאלימות.
שורה 39 ⟵ 34:
ה[[נזיר]] ה[[צרפת]]י [[אמריק קרוס]] (1590-1648) חשב כי נציגים של כל המדינות שייפגשו במקום אחד על מנת לדון בסכסוכיהן, יוכלו למנוע מלחמה ולהביא לשלום. הוא הציע את הרעיון ב"הסינאינים החדשים" (The New Cyneas), כשהוא מציע את [[ונציה]] כעיר שבה יפגשו הנציגים, והציע כי ה[[אפיפיור]] הוא שישב בראש האספה. כמובן שבזמן [[מלחמת שלושים השנה]] (1618-1648), רעיון כזה לא היה מקובל על המדינות הפרוטסטנטיות. הוא גם אמר כי יש לבטל את ה[[צבא]]ות ולייסד בית דין בינלאומי. אף שהרעיונות שלו לביטול הצבאות לא נלקחו ברצינות, לאמריק קרוסה מגיע מקום של כבוד בהיסטוריה בשל ההבנה המוקדמת שלו, כי ארגונים בינלאומיים הכרחיים על מנת לפתור סכסוכים בינלאומיים.
===הוגו גרוטיוס===
{{הפניה לערך מורחב|הוגו גרוטיוס}}
[[הוגו גרוטיוס]] (1583-1645) היה [[הומניזם|הומניסט]] ו[[משפטים|משפט]]ן [[הולנד]]י, שנחשב כמרכזי בהתפתחות המשפט הבינלאומי. הוא נעשה ל[[עורך דין]] כשהיה בן חמש עשרה. הוא נשפט למאסר עולם לאחר שהתנגד למוריץ מנסאו, נסיך אורנג', במשפט, אך הוא ברח ל[[פריז]]. ב[[צרפת]] פיתח את רעיונותיו על משפט בינלאומי בספרו "Mare Liberum" ("[[ים]] חופשי"), שבו תקף את הניסיונות של [[אנגליה]], [[ספרד]] ו[[פורטוגל]] לשלוט בחלקים מהים. הוא התפרסם בעולם ב-[[1625]] עם פרסום ספרו "משפט המלחמה והשלום" (De Jure Belli ac Pacis), וספר זה נעשה לטקסט הקובע למשפט בינלאומי. הוא פורסם רק שנתיים לאחר "The New Cyneas ".
שורה 51 ⟵ 48:
מדינאים בני הזמן האמינו כי לא ניתן להפסיק את המלחמה, ולכן הם התכוננו לה.
===חבר הלאומים והאומות המאוחדות===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[חבר הלאומים]], [[האומות המאוחדות]]}}
לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], מדינות העולם החליטו ליצור גוף בינלאומי. [[נשיא ארצות הברית]], [[וודרו וילסון]], הציע את "[[חבר הלאומים]]". אך בשל התנצחויות ב[[הקונגרס האמריקאי|קונגרס האמריקאי]], [[ארצות הברית]] לא הצטרפה לחבר הלאומים, וזו הייתה אחת הסיבות לנפילתו.
שורה 93 ⟵ 90:
אלה הם החוקים הכלליים של הפירוש; חוקים פרטניים עשויים לחול בתחומים שונים של משפט בינלאומי.
==אכיפה==
===אכיפה על ידי המדינות=== מעבר לנטייה הטבעית של המדינות לאכוף נורמות מסוימות, הכח של המשפט הבינלאומי תמיד הגיע מהלחץ שהמדינות מפעילות אחת על השנייה להתנהג באופן עקיב ולכבד את מחויבותיהן. כמו בכל מערכת משפטית, מעלימים עין מהפרות רבות של המשפט הבינלאומי. לרוב, הצורה היחידה שבה אוכפים את החוק הוא בצינורות [[דיפלומטיה|דיפלומטיים]] ועל ידי השם הרע שיוצא למדינה שעוברת על החוק. למרות שההפרות הן למעשה רבות, מדינות מנסות להימנע מלהיראות כעוברות על החוק הבינלאומי.
שורה 100 ⟵ 98:
למדינות יש את הזכות להשתמש בכוח ל[[הגנה עצמית]] כנגד מדינה שפעלה בכח כנגד הטריטוריה שלה או העצמאות הפוליטית שלה. מדינות גם יכולות להשתמש בכח להגנה עצמית קולקטיבית, כאשר הכח מופעל כנגד מדינה אחרת. המדינה שהותקפה צריכה לאשר את ההשתתפות של מדינות אחרות להגנתה העצמית. זכות זו מעוגנת בצ'רטר של [[האומות המאוחדות]].
===אכיפה על ידי גופים בינלאומיים===
הפרות של הצ'רטר של האו"ם על ידי חברי האו"ם יכולות להדון ב[[העצרת הכללית של האומות המאוחדות|עצרת הכללית]]. העצרת הכללית אינה יכולה לקבל החלטות פעולה, אך תחת ההחלטה "מתאחדים לשלום" (Uniting for Peace, GA/RES/0377), היא הצהירה כי היא יכולה לאשר שימוש בכח אם הייתה הפרה של השלום או פעולות איבה, אם מועצת הביטחון לא פעלה בשל הצבעה שלילית של אחד מהחברים הקבועים (כלומר, [[וטו]]). היא יכולה לתבוע פעולות כלליות אחרות (כגון סנקציות פוליטיות) אם המצב "איום על השלום" קטן יותר. המשמעות המשפטית של ההחלטה הזו אינה ברורה, שכן המועצה הכללית אינה יכולה להחליט החלטות לפעולה.
שורה 127 ⟵ 125:
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.law.idf.il/589-he/Patzar.aspx=| משפט בינלאומי באתר הפרקליטות הצבאית]
* [http://index.justice.gov.il/Units/InternationalAgreements/Pages/default.aspx היחידה להסכמים בינלאומיים באתר משרד המשפטים]
שורה 134 ⟵ 133:
* [http://www.idi.org.il/Parliament/2010/Pages/65_2010/Main.aspx משפט בינלאומי וריבונות בינלאומית - אתגרים חדשים], גיליון מס' 65 של כתב העת המקוון "פרלמנט", באתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]]
* [http://www.combatgenocide.org/il/ רצח עם] באתר הוועד למאבק ברצח עם
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
| |||