התמוטטות עצבים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏מצבים: הגהה
מ הגהה
שורה 2:
 
== מצבים ==
תחת המושג התמוטטות עצבים , יכולים להיכלל מצבים נורמטיביים ומצבים שאינם נורמטיביים.
מצבים נורמטיביים –סיטואציות בהן הסימפטומים הם של התמוטטות עצבים, אולם מדובר במצב נורמטיבי, שלרוב אינו דורש התערבות רפואית.
מצבים לא נורמטיביים, [[פתולוגיה|פתולוגיים]] – מוכרים כאבחנות פסיכיאטריות.
שורה 12:
# תגובה לאירוע מפחיד שקרה לאיש קרוב.
# תנודות רגשיות בגיל ההתבגרות.
 
 
דוגמאות למצבים לא נורמטיביים:
# הפרעת הסתגלות – כאשר בנסיבות חיים חדשות אדם מתקשה להסתגל לאורך זמן, ומפתח דיכאון, חרדה, ירידה תפקודית, חוסר שינה וסימפטומים נוספים. התופעה מוכרת כהפרעה פסיכיאטרית.
# תגובת לחץ אקוטית – מצבים פתאומיים יותר, אשר מופיעים כתגובה לאירוע בחייו של אדם. (לדוגמה: אירועי טרור, אירועים מסוימים בצבא וכו ). מתפתחת תמונה קלינית דרמטית ופתאומית בעקבות האירועים האלה, ונדרש טיפול מיידי. במקרה שהסימפטומים ממשיכים או חוזרים בעתיד – הדבר נחשב [[הפרעת דחק פוסט טראומתית]].
# תגובה פסיכוטית קצרה – בדרך כלל כתגובה פסיכוטית לאיזושהי התרחשות שאצל רוב האוכלוסייה נחשבת לנורמלית – (לדוגמה: פרידה מחבר, גיוס וכדומה). בוחן המציאות במקרה הזה אינו תקין ( יש מחשבות שווא) , והמצב דורש טיפול תרופתי אנטיפסיכותי.
 
== סיבות נפוצות ==
שורה 35:
בעת הטיפול יש להתחשב בשני היבטים:
# הסימפטומים המיידים, וטיפול בהם.
# ניסיון להבין מהי הבעייתיות המיוחדת של אותו בנאדם, כיצד ניתן למנוע את הישנות המקרה בעתיד. ( לדוגמה: ליווי פסיכולוגי, להבין מהן נקודות החולשה של האדם וכיצד ניתן לחזק אותן).
 
 
== ראו גם ==