|
==צורת האותיות==
[[תמונה:Stam.jpg|שמאל|ממוזער|250px| כתב סת"ם על פי מסורת הבית יוסף]]
{{ערך מורחב|אותיות סת"ם}}
ספרי תורה, תפילין ומזוזות נכתבים ב[[גופן]] מיוחד, הקרוי [[אותיות סת"ם]]. קיימים מנהגים אחדים ביחס לאותיות אלה:
# ה'''כתב האשכנזי''' מתחלק לשלושה סוגים:
## '''כתב בית יוסף''' - מנהג האשכנזים.
הכתב האשכנזי נחשב לקשה יותר לכתיבה מן הכתב הספרדי.
===אותיות משונות ולפופות===
ישנן אותיות יוצאות דופן בצורתן, שכתיבתן נשתמרה בעיקר בקרב [[יהדות תימן]]{{הערה|1=[http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=2438034&whichpage=&forum_id=20067 הייד פארק - מרכז פורומים ישראלי {{!}} האותיות המשונות והלפופות בס"ת של התימנים<!-- Bot generated title -->]}}. האותיות מתחלקות לאותיות:
# קטנות.
# גדולות.
# תלויות - אותיות הכתובות מעל קו הכתיבה של שאר האותיות.
# נקודות.
# מרובות תגין - אותיות נבחרות אשר רושמים עליהן תגין יותר מן הרגיל.
# משונות - לפופות, עקומות ו[[נו"ן הפוכה]]. האותיות המשונות הן: [[א]], [[ו]], [[ז]], [[ח]], [[י]], [[ל]], [[נ]], [[ן]], [[ע]], [[פ]] ו[[ף]]{{הערה|1=[http://maharitz.com/hordot/mamrim/aotiuot/index.html aotiuot - Powered by aXmag<!-- Bot generated title -->]}}.
האותיות הקטנות, הגדולות והנקודות מוזכרות כבר בתלמוד, ורשימות מלאות שלהן מופיעות ב[[מצחף|מצחפי]] [[מסורה]] מ[[תקופת הגאונים]].
האותיות המשונות ומרובות התגין מוזכרות גם ב[[ספר התגין]], [[מדרש כתרי אותיות]] ל[[רבי עקיבא]], ב[[מסורה]], ב[[קריית ספר (ספר)|קריית ספר]] ל[[מנחם המאירי|המאירי]], בספר חבצלת השרון למהר"י בשירי ועוד. מקור הלכתי ידוע לאותיות המשונות הוא ברמב"ם: {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=רמב"ם, יד החזקה, הלכות תפלין ומזוזה וספר תורה פ"ז הלכה ח|תוכן=ויזהר באותיות הגדולות ובאותיות הקטנות ובאותיות הנקודות ואותיות המשונות כגון הפאי"ן הלפופות והאותיות העקומות כמו שהעתיקו הסופרים איש מפי איש. ויזהר בתגין ובמניינן יש אות שיש עליה תג אחד ויש אות שיש עליה שבעה. וכל התגין כצורת זייני"ן הן דקין כחוט השערה}}
המחקר המקיף ביותר שנערך עד כה על האותיות המשונות, הינו בספר [[תורה שלמה (ספר)|תורה שלמה]] כרך כט ח"ב.
==התגים==
[[תמונה:Kutso shel yod.JPG|שמאל|ממוזער|100px|'''"קוצו של יוד"''' (לדעת [[רבנו תם]]) - מסומן בעיגול]]
חלק מן האותיות בכתב סת"ם מעוטרות ב'''[[תג (גופן)|תגים]]'''. התיוג נועד בעיקר ליפות את האותיות אם כי יש לו גם משמעות דרשנית ולפי ה[[תלמוד|גמרא]], [[רבי עקיבא]] היה לומד דרשות ממיקום התגים באותיות. חוסר תגים באותיות אינו פוסל את הכתב.
* מעל האותיות [[ג]], [[ז]], [[ט]], [[נ]], [[ע]], [[צ]], [[ש]] (ה[[מנמוניקה|סימן]]: שעטנ"ז ג"ץ) יש שלושה תגים.
* מעל האותיות [[ב]], [[ד]], [[ה]], [[ח]], [[י]], [[ק]] (הסימן: בד"ק חי"ה) יש תג אחד.
* מעל האותיות [[א]], [[ו]], [[כ]], [[ל]], [[מ]], [[ס]], [[פ]], [[ר]], [[ת]] (הסימן: מלאכ"ת סופ"ר) אין תגים.
אחד מהדברים המורכבים שנדרש מסופר הסת"ם לדייק בהם היא כתיבת התגים באופן שלא יגעו אחד בשני. ▼
▲אחד מהדברים המורכבים שנדרש מסופר הסת"ם לדייק בהם היא כתיבת התגים באופן שלא יגעו אחדזה בשניבזה.
ביטוי מפורסם המבוסס על כובד המטלה אותה מבצע הסופר הוא: "מדקדק על [[קוצו של יוד]]" שפירושו שסופר הסת"ם נדרש לדקדק עד לפרט הקטן ביותר שזה הקוץ התחתון של האות יו"ד שחסרונו מעכב את כשרות האות (ראו תמונה). ▼
▲ביטוי מפורסם המבוסס על כובד המטלה אותה מבצע הסופר הוא: "מדקדק על [[קוצו של יוד]]" שפירושו שסופר הסת"ם נדרש לדקדק עד לפרט הקטן ביותר שזה הקוץ התחתון של האות יו"ד שחסרונו מעכב את כשרות האות (ראו תמונה).
==כתיבה כסדרן==
* [http://borshevsky.com/worldmezuzah.htm המזוזה הכשרה הגדולה בעולם]
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{כתב עברי}}
{{הלכה}}
[[קטגוריה:עברית]]
[[קטגוריה:קליגרפיה]]
[[קטגוריה:גופנים עבריים]]
[[קטגוריה:סת"ם]]
[[קטגוריה:אלפבית עברי]]
[[en:Ktav Stam]]
| 