הבדלים בין גרסאות בדף "אונאת דברים"

נוספו 12 בתים ,  לפני 5 שנים
מ
{{תנ"ך|איוב|
מ ({{תנ"ך|איוב|)
{{ציטוט|תוכן='לא תונו איש את עמיתו' - באונאת דברים הכתוב מדבר. <br>
אתה אומר באונאת דברים, או אינו אלא באונאת ממון? כשהוא אומר 'וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך', הרי אונאת ממון אמור; הא מה אני מקיים 'לא תונו איש את עמיתו'? באונאת דברים. <br>
הא כיצד? אם היה [[חזרה בתשובה|בעל תשובה]], אל יאמר לו: זכור מעשיך הראשונים. אם היה בן [[גר]]ים, אל יאמר לו: זכור מעשה אבותיך. אם היה גר ובא [[תלמוד תורה (מצווה)|ללמוד תורה]], אל יאמר לו: פה שאכל [[מאכלות אסורים|נבילות וטריפות שקצים ורמשים]] בא ללמוד תורה שנאמרה מפי הגבורה?! אם היו יסורין באין עליו, אם היו חלאים באין עליו, או שהיה מקבר את בניו, אל יאמר לו כדרך שאמרו לו חביריו ל[[איוב]]: 'הלא יראתך כסלתך תקותך ותום דרכיך, זכר נא מי הוא נקי אבד'{{הערה|1={{תנ"ך|איוב |ד |ו}}}}. אם היו חַמָּרים מבקשין תבואה ממנו, לא יאמר להם: לכו אצל פלוני שהוא מוכר תבואה, ויודע בו שלא מכר מעולם. <br>
[[רבי יהודה]] אומר: אף לא יתלה עיניו על המקח בשעה שאין לו דמים, שהרי הדבר מסור ללב, וכל דבר המסור ללב נאמר בו 'ויראת מאלהיך'|מקור=[[בבא מציעא]] נח, ב|מרכאות=כן}}
בהמשך ה[[תלמוד|גמרא]] מובאים מאמרים רבים העוסקים בחומרת האיסור, וכחלק מהם מובא אף סיפור [[תנורו של עכנאי]], אשר בסופו מומחש כמה חמור הוא נזקה של אונאת הדברים. הגמרא קושרת את אונאת הדברים ל"הלבנת פנים", שהיא העלבה של אדם עד שפניו מולבנות מ[[בושה]], ובהקשר לכך אומרת כי "המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים".